ובנבלתם לא תגעו. עצה טובה קמ"ל כמו שפירשו רבותינו ק"ו ממת. יש להקשות אם הזהיר על הנגיעה למה הוצרך להזהיר על האכילה היאך יאכל אם לא יגע. ועוד כתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה דמשמע מיד ליד:
פסוק כד:
ולאלה תטמאו. גם נראה ולאלה מותר ליטמא:
פסוק כד:
כי קדוש אני. ונאה לקדוש שיהיו משרתיו קדושים:
פסוק מז:
ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור. מכאן אנחנו למדין איסור דין תורה בס' שהרי הפסוק מתחיל בל' ומסיים בל' ל' מלהבדיל ול' מתאכל הרי ששים: