פסוק א:וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵיהֶם. מִלַּת ״אֲלֵיהֶם״ צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁחוֹזֵר לְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵמָּה שְׁלוּחִים בְּמִצְוָה זוֹ לְפִי שֶׁכֻּלָּם הֻשְׁווּ בִּדְמִימָה, אֵינוֹ מְחֻוָּר, כִּי לֹא נִזְכְּרוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר קֹדֶם זֶה. גַּם הַפָּסוּק אוֹמֵר: ״וַיִּדֹּם אַהֲרֹן״ אֲבָל לֹא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר שֶׁנִּרְמַז בְּמִלַּת ״אֲלֵיהֶם״ עִנְיָן יָקָר מְאֹד, וּבָא לְמַעֵט כָּל הָאֻמּוֹת. וְהוּא כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתְבוּ רַבִּים מִן הַמְפָרְשִׁים עִנְיַן אִסּוּרֵי הַמַּאֲכָלוֹת, שֶׁיֵּשׁ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהֵמָּה בְּרִיאוּת הַגּוּפוֹת וּרְפוּאָתוֹ, כִּי הַמַּאֲכָלִים הָהֵם מוֹלִידֵי לֵחוֹת רָעוֹת, וּלְדֵעָה זוֹ נָטָה הָרַמְבַּ״ן. וְאֵינוֹ כֵן, שֶׁהֲרֵי כָּל הָאֻמּוֹת אוֹכְלֵי בְּשַׂר הַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר וְכָל הַטְּמֵאִים, וְכֻלָּם חֲזָקִים אַף בְּרִיאִים אֵין כּוֹשֵׁל בָּהֶם, וְאוֹכְלֵיהֶם לֹא חָלֵי וְלֹא מַרְגִּישׁ.
פסוק א:אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵין הַכַּוָּנָה בָּהֶם כִּי אִם אֶל רְפוּאוֹת הַנְּשָׁמָה. כִּי הֵם מְשַׁקְּצִים הַנֶּפֶשׁ הַטְּהוֹרָה וּמְגָרְשִׁים רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה מִן הָאָדָם, וּמוֹלִידִין אֲטִימַת הַשֵּׂכֶל וּתְכוּנַת הָאַכְזָרִיּוּת, כֵּן כָּתַב בַּעֲקֵדָה וּבְמַהֲרִי״א. וְהָרְאָיָה עַל זֶה, שֶׁפָּרָה שֶׁנּוֹלְדָה מֵחֲמוֹר אֲסוּרָה, כִּי הַיּוֹצֵא מִן הַטָּמֵא טָמֵא, שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁהַמּוֹלִיד נוֹתֵן תְּכוּנָה רָעָה שֶׁבּוֹ בַּנּוֹלָד מִמֶּנּוּ. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ נֶאֱמַר ״אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה״, וּמֵ״ם שֶׁל ״וּמִמַּפְרִיסֵי״ מְיֻתֶּרֶת, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמַפְרִיסֵי פַרְסָה, אֶלָּא שֶׁמִּלֵּי מִלֵּי קָתָנֵי, וְהָכֵי קָאָמַר: ״אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ״ אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ כָּל סִימָנֵי טָהֳרָה, וְהַיְינוּ אִם הוּא נוֹלָד וּבָא מִמַּעֲלֵה הַגֵּרָה לְבַד, כְּגוֹן פָּרָה מִגָּמָל, אוֹ מִמַּפְרִיסֵי פַרְסָה לְבַד, דְּהַיְינוּ פָּרָה מֵחֲזִיר, כָּךְ פֵּרְשׁוּ הַקַּדְמוֹנִים. וְכֵן נָתְנוּ טְעָמִים בְּכָל הַסִּימָנֵי טֻמְאָה, שֶׁכֻּלָּם מוֹרִים עַל קֹשִׁי הַבָּשָׂר וּמֶזֶג רַע שֶׁבּוֹ, הַמּוֹלִיד תְּכוּנוֹת רָעוֹת בְּגוּף הָאוֹכֵל, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (איוב יד ד): ״מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא״, וְכִי אֶפְשָׁרִי שֶׁמִן דָּבָר טָמֵא יֵצֵא טָהוֹר, וְכִי לֹא אֶחָד הוּא הַמּוֹלִיד וְהַנּוֹלָד, כִּי הָעֻבָּר יֶרֶךְ אָבִיו הוּא.
פסוק א:וְזֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (יג ב): מָשָׁל לְרוֹפֵא שֶׁנִּכְנַס לְבַקֵּר שְׁנֵי חוֹלִים כוּ׳, כָּךְ הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא כְּיֶרֶק עֵשֶׂב הִתִּיר לָהֶם אֶת הַכֹּל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא צִוָּה לָהֶם ״זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ״. וְאוּלַי מִטַּעַם זֶה אָמַר ״זֹאת הַחַיָּה״ אַף עַל פִּי שֶׁמְּסַיֵּם בִּבְהֵמָה, מִכָּל מָקוֹם הִתְחִיל בְּחַיָּה לוֹמַר שֶׁכָּל הַרְחָקוֹת אֵלּוּ הֵם לְצֹרֶךְ הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּקְרֵאת חַיָּה. הִנֵּה מִדְרָשׁ זֶה מַסְכִּים מִכָּל צַד לִדְבָרֵינוּ, דְּאִם לֹא כֵן מַה רָאָה עַל כָּכָה לִתֵּן טַעַם עַל מִצְוָה זוֹ לָמָּה לֹא נִתְּנָה לָאֻמּוֹת יוֹתֵר מֵעַל כָּל מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁרָצָה לְתָרֵץ יִתּוּר לָשׁוֹן שֶׁל ״אֲלֵיהֶם״, שֶׁבָּא לְמַעֵט הָאֻמּוֹת, וְלוֹמַר לְךָ שֶׁמִּסְתָּמָא אֵין שׁוּם גּוֹי רוֹצֶה לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה אִם לֹא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹעֶלֶת גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי עַל כָּל פָּנִים אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ז י): ״וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ הָאֻמּוֹת לַחְשֹׁב שֶׁטַּעַם אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת לְשֵׁם בְּרִיאוּת הַגּוּפוֹת וְיִרְצוּ גַּם הֵמָּה לְהִתְנַהֵג עַל פִּי הָרְפוּאָה, עַל כֵּן אָמַר לְשׁוֹן ״אֲלֵיהֶם״, לוֹמַר לְךָ, דַּוְקָא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בְּמִצְוָה זוֹ, אֲבָל לָאֻמּוֹת אֵין תּוֹעֶלֶת בִּשְׁמִירַת מִצְוָה זוֹ כִּי בְּלָאו הָכֵי אֵינָן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
פסוק ד:אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר כִּי פַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס, שֶׁזֶּה עִקַּר טַעַם אֶל הַטֻּמְאָה, וְכֵן בְּשָׁפָן וְאַרְנֶבֶת קָשֶׁה זֶה, וּבַחֲזִיר אָמַר: ״כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא״, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר כִּי אֵינוֹ מַעֲלֵה גֵרָה, וְלָמָּה הִתְחִיל בְּכֻלָּם בְּסִימָן טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה שֶׁסִּימָן טָהֳרָה שֶׁבְּכֻלָּם מוֹסִיף טֻמְאָה עַל טֻמְאָתָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּעֵשָׂו (בר״ר סה א) שֶׁנִּמְשַׁל לַחֲזִיר שֶׁפּוֹשֵׁט אֶת טְלָפָיו לְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ כָּשֵׁר וְתוֹכוֹ מָלֵא תֹּךְ וּמִרְמָה. וְזֶה מוֹרֶה עַל כָּל מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ כְּמִדַּת הַצְּבוּעִים הַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כְּשֵׁרִים, וְהֵמָּה בְּלִי סָפֵק גְּרוּעִים מִן הָרָשָׁע הַגָּמוּר שֶׁתּוֹכוֹ וּבָרוֹ שָׁוִין לְרָעָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם״ (בראשית לז ד). וְעַל כֵּן הַפְרָסַת פַּרְסָה בַּחֲזִיר הוּא סִימָן טֻמְאָה, לְפִי שֶׁבְּפַרְסָה זוֹ הוּא יָכוֹל לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת וּלְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ הוּא כָּשֵׁר. וְכֵן בְּהֵפֶךְ זֶה בְּגָמָל וְשָׁפָן וְאַרְנֶבֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִדּוֹת אֵלּוּ אֵינָן שַׁיָּכִין בִּבְהֵמוֹת, מִכָּל מָקוֹם הֵם מוֹלִידִים תְּכוּנָה רָעָה זוֹ בְּגוּף הָאוֹכְלָם, כִּי כָּל אוֹכְלֵיהֶם יֶאְשָׁמוּ (ע״פ ירמיה ב ג) לִהְיוֹת מִכִּתּוֹת הַצְּבוּעִים הַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כְּשֵׁרִים כְּמוֹ עֵשָׂו וַחֲבֵרָיו.
פסוק ד:וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ (ויק״ר יג ה) ״אֶת הַגָּמָל״ זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלז ה): ״בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ״. ״וְאֶת הַשָּׁפָן״ זוֹ מָדַי, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא, שֶׁמְּגַדֶּלֶת צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב כא): ״וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ״. ״אַרְנֶבֶת״ זוֹ יָוָן, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס כַּד חֲזֵי לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קָאֵם עַל רַגְלוֹהִי וּמְבָרְכוֹ כוּ׳ (עיין יומא סט.). ״הַחֲזִיר״ זוֹ אֱדוֹם, שֶׁמַּפְרִיס פַּרְסָה, מַרְאֶה עַצְמוֹ כָּשֵׁר, וְגֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צַדִּיקִים אֶלָּא הוֹרְגָן כוּ׳. וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא עַל מִדְרָשׁ זֶה, מַה רָאָה עַל כָּכָה לְהוֹצִיא כָּל הַמִּקְרָאוֹת הָאֵלּוּ מִפְּשׁוּטָם. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְתָרֵץ אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת ״כִּי״ שֶׁהִזְכִּיר, שֶׁעָשָׂה מִן הַסִּימָן טָהֳרָה טַעַם עַל הַטֻּמְאָה. וּבְלִי סָפֵק שֶׁכַּוָּנַת הַפָּסוּק לִרְמוֹז עַל מִדַּת הַצְּבוּעִים שֶׁסִּימָן טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם מוֹסִיף לָהֶם טֻמְאָה, וְזֶה לֹא יִצְדַּק בִּבְהֵמוֹת כְּלָל כִּי אִם בָּאָדָם. עַל כֵּן רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכָּל הָאוֹכֵל מֵהֶם מְקַבֵּל טִבְעָם, כִּי הַדָּבָר הַנֶּאֱכָל יָשׁוּב לְטֶבַע הָאוֹכֵל. וְהֵבִיא רְאָיָה מִן הַמְּפֻרְסָם שֶׁכָּל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלּוּ הָאוֹכְלִים מִן אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ, כֻּלָּם קִבְּלוּ טִבְעָם שֶׁהֵם מַרְאִים אֶת עַצְמָם כִּכְשֵׁרִים כְּאִלּוּ כַּוָּנָתָם לְהֵיטִיב לְיִשְׂרָאֵל, וְתוֹכָם רַע וָמַר כִּי כָּל מַחְשְׁבוֹתָם רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִזְהֲרוּ מֵהֶם בִּרְאוֹתָם כִּי הֵם מְגַדְּלִים קְצָת צַדִּיקִים, וּבֶאֱמֶת שֶׁלְּצֹרֶךְ הֲנָאָתָם עָשׂוּ כֵן, וְתוֹכָם הָיוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק ד:וּמַה שֶּׁאָמְרוּ ״אֶת הַגָּמָל״ זוֹ בָּבֶל, אֵין כַּוָּנָתוֹ לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא וּלְהוֹצִיאוֹ מִפְּשׁוּטוֹ, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ שֶׁתֹּאַר הַגָּמָל מָצוּי בְּמַלְכוּת בָּבֶל. כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַגָּמָל מַעֲלֵה גֵּרָה הוּא, וּמִצַּד זֶה הוּא נִרְאֶה כָּשֵׁר, כָּךְ מַלְכוּת בָּבֶל הֶרְאוּ אֶת עַצְמָם כְּגוֹמְלֵי חֲסָדִים עִם יִשְׂרָאֵל. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים קלז ה): ״אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ״ וְגוֹ׳, לוֹמַר לְךָ שֶׁהַגְּמוּל הַהוּא הָיָה עַל צַד הַזִּיּוּף. וְכֵן מָדַי וְיָוָן שֶׁהָיוּ מְקָרְבִים הַצַּדִּיקִים כְּמָרְדֳּכַי וְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְהַכֹּל עַל צַד הַזִּיּוּף. וְכֵן אֱדוֹם עוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂה הַחֲזִיר שֶׁמַּרְאִין טְלָפֵיהֶם כִּכְשֵׁרִים, לוֹמַר שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶם בְּגָזֵל לִקַּח מָמוֹן יִשְׂרָאֵל בִּזְרוֹעַ, וְהֵם הוֹרְגִים אוֹתָם. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ מִזֶּה יוֹתֵר. וְעַל צַד הַמְּלִיצָה עָשָׂה סֶמֶךְ מִן גָּמָל לְבָבֶל, וְשָׁפָן לְמָדַי כוּ׳. וּמִכָּל מָקוֹם לְעוֹלָם אֵין כַּוָּנָתוֹ לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָאוֹת חוּץ מִפְּשׁוּטָם.
פסוק יג:וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף. ״מִן״ מַשְׁמַע מִקְצָת מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ הַמִּעוּט, לְפִי שֶׁבָּעוֹפוֹת אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין סג:) שֶׁהַטְּהוֹרִים מְרֻבִּים מִן הַטְּמֵאִים, עַל כֵּן מָנָה הַטְּמֵאִים. וּבַבְּהֵמוֹת טְמֵאִים מְרֻבִּים, עַל כֵּן מָנָה הַטְּהוֹרִים בְּפָרָשַׁת רְאֵה (דברים יד ד-ה). וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, לְפִי שֶׁיְּסוֹד הֶעָפָר יוֹתֵר עָב וְגַס וּמוֹלִיד עֲכִירַת הַשֵּׂכֶל יוֹתֵר מִן הָאֲוִיר. וְהַבְּהֵמוֹת יֵשׁ בָּהֶם חֵלֶק גָּדוֹל מִן יְסוֹד הֶעָפָר יוֹתֵר מִן יְסוֹד הָאֲוִיר, וּמִטַּעַם זֶה אֵינָן יְכוֹלִין לָעוּף בָּאֲוִיר. עַל כֵּן הַטְּמֵאִים מְרֻבִּים לְרֹב עַפְרוּרִיּוּת שֶׁבָּהֶם, וְעַל צַד הַזָּרוּת נִמְצָא בָּהֶם גַּם טְהוֹרִים זְעֵיר שָׁם. וּבְהֵפֶךְ זֶה הָעוֹפוֹת, יֵשׁ בָּהֶם חֵלֶק גָּדוֹל מִיְּסוֹד הָאֲוִיר הַזַּךְ וְהַדַּק יוֹתֵר מִיְּסוֹד הֶעָפָר, עַל כֵּן רֻבָּם טְהוֹרִים. וְעַל צַד הַזָּרוּת נִמְצְאוּ בָהֶם קְצָת טְמֵאִים, וְהֵמָּה מְעַטִּים. כִּי הָאָרֶץ מְגַדֶּלֶת גַּשְׁמִיּוּת וְהָאֲוִיר מְגַדֵּל טָהֳרָה וְרוּחָנִיּוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר (ויקרא כ כה): ״וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר״, הִקְדִּים בַּבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרִים וּבָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים, לְפִי שֶׁכָּל בּוֹרֵר דָּבָר מִתּוֹךְ חֲבֵרוֹ בּוֹרֵר הַמּוּעָט מִתּוֹךְ הַמְרֻבֶּה, וּכְאִלּוּ אָמַר שֶׁיַּבְדִּיל בַּבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרִים מִתּוֹךְ הַטְּמֵאִים, וּבְהֵפֶךְ זֶה בָּעוֹפוֹת.
פסוק מד:וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד) הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ, הַבָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אֵין מְסַיְּעִין לוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר אֵצֶל הַבָּא לִטַּהֵר ״וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״, דֶּרֶךְ הוֹדָעָה, לוֹמַר שֶׁאִם תַּתְחִילוּ לְהִתְקַדֵּשׁ מִלְּמַטָּה, אָז וַדַּאי ״וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״, כִּי אֲנִי מְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם מִלְּמַעְלָה וּמְסַיֵּעַ לָכֶם כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים כָּמוֹנִי, ״כִּי קָדוֹשׁ אָנִי״. אֲבָל אֵצֶל הַבָּא לִטַּמֵּא אָמַר ״וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם״, וְלֹא אָמַר ״וִהְיִיתֶם טְמֵאִים״, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִלְּתָא דִּפְסִיקָא, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם מַתְחִיל בְּקַלְקָלָה, מִכָּל מָקוֹם שֶׁמָּא לֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו אַחַר שֶׁאֵין מְסַיְּעִין לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא פּוֹתְחִין לוֹ, כִּי הַפֶּתַח פָּתוּחַ לוֹ וְאֵין סוֹגֵר בַּעֲדוֹ. וְעַל צַד הָרֶמֶז אָמַר ״וְנִטְמֵתֶם״ חָסֵר אָלֶ״ף, לוֹמַר לְךָ שֶׁיְּחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא סָר מִמֶּנּוּ, וְאֵין לוֹ חֵלֶק בְּטֻמְאָתוֹ, וּמַעֲשָׂיו יְרַחֲקוּהוּ.
פסוק מה:כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם וְגוֹ׳. עַל פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י קָשֶׁה, לָמָּה פֵּרַט זֶה בְּמִצְוָה זוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מִצְווֹת, וְעוֹד יֵשׁ כַּמָּה שִׁנּוּיִים בֵּין הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ, וּבֵין הַשֶּׁרֶץ הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ הַדָּבוּק בְּיוֹתֵר בַּקַּרְקַע שֶׁאֵין הִלּוּכוֹ נִכָּר, כִּי בּוֹ נֶאֱמַר ״עַל הָאָרֶץ״ וְלֹא בַּשּׁוֹרֵץ, וּבָרוֹמֵשׂ הִזְכִּיר טֻמְאָה אֵצֶל הַנֶּפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״, וּבַשּׁוֹרֵץ אָמַר ״וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״.
פסוק מה:עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי, שֶׁכָּל הַקָּרוֹב הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל הָאָרֶץ וְרָחוֹק הוּא מִן הָאֲוִיר יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק גָּדוֹל מִן הָעַפְרוּרִיּוּת מֵאוֹתָן הַגְּבוֹהִים קְצָת מִן הָאָרֶץ, כִּי הוּא פּוֹנֶה וּמַבִּיט אֶל מְקוֹר חָצְבּוֹ, וְזֶה טַעַם שֶׁאֵין הָאָדָם הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע כִּי חֶצְיוֹ גַּשְׁמִי וְחֶצְיוֹ רוּחָנִי וּפָנָה לְמַעְלָה, וּלְשׁוֹן טֻמְאָה גָּרוּעַ מִלְּשׁוֹן שִׁקּוּץ הַמּוֹרֶה עַל דָּבָר נִתְעָב אֶל הָאָדָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טֻמְאָה בְּעַצְמוּתוֹ, לְפִיכָךְ הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ וְנִגְרָר עָלֶיהָ, שֶׁאֵין הִלּוּכוֹ נִכָּר, יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק גָּדוֹל מִן הָעַפְרוּרִיּוּת, לְפִיכָךְ הוּא מְטַמֵּא הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר. וּלְפִי שֶׁהַגּוּף עָלוּל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן אָמַר בַּשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ שֶׁהוּא רָחוֹק קְצָת מִן הָאָרֶץ ״אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״, שֶׁאֵינָן גּוֹרְמִין לַנֶּפֶשׁ כִּי אִם שִׁקּוּץ וְלֹא טֻמְאָה, ״וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם״, הַיְינוּ הַגּוּף הֶעָלוּל בְּיוֹתֵר וּמְקַבֵּל גַּם הַטֻּמְאָה. אֲבָל הַשֶּׁרֶץ הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, שֶׁהוּא גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ, נֶאֱמַר בּוֹ: ״וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״, וְקַל וָחֹמֶר לַגּוּף וְקַל וָחֹמֶר לְשִׁקּוּץ, וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר: ״כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״, מָקוֹם נָמוּךְ, אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת (זבחים נד;), כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶתְכֶם מִן הָעַפְרוּרִיּוּת הַשּׁוֹלֵט בְּיוֹתֵר בְּמָקוֹם נָמוּךְ שֶׁאֵין הָאֲוִיר שׁוֹלֵט שָׁם מִבְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, עַל כֵּן תִּהְיוּ זְהִירִים בְּיוֹתֵר מִן הַשֶּׁרֶץ הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. וְזֶה טַעַם נָכוֹן וּבָרוּר.
פסוק מה:וְטַעַם הַשְּׁחִיטָה יוֹכִיחַ, כִּי הַשְּׁחִיטָה בָּאָה לְהָסִיר טֻמְאַת הָעַפְרוּרִיּוּת שֶׁבַּבְּהֵמָה שֶׁנּוֹצְרָה מִן הָאָרֶץ, אֲבָל הַדָּגִים שֶׁנּוֹצְרוּ מִן הַמַּיִם שֶׁמְּקוֹרָם טָהֳרָה אֵינָן צְרִיכִין שְׁחִיטָה כְּלָל אֶלָּא בַּאֲסִיפָה לְבַד סָגֵי, וְהָעוֹפוֹת שֶׁנּוֹצְרוּ מִן הָרֶקֶק, עֵרוּב עָפָר וּמַיִם, דַּי לָהֶם בְּסִימָן אֶחָד לְמִעוּט הָעַפְרוּרִיּוּת שֶׁבָּהֶם. וּמַה שֶּׁהַמַּיִם מְבִיאִים טֻמְאָה עַל הָאֹכֶל, תִּמְצָא מְבֹאָר לְקַמָּן פָּרָשַׁת חֻקַּת בְּסוֹד הַפָּרָה שֶׁמְּטַמְּאָה הַטְּהוֹרִים וּמְטַהֶרֶת הַטְּמֵאִים.
