פסוק ב:זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ. הִנֵּה אַחַר שֶׁהִתְנַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם הָרוּחָנִי שֶׁקָּנוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה, אֲשֶׁר בּוֹ הָיוּ רְאוּיִים לִשְׁרוֹת שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, כַּאֲמָרוֹ ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ״ (שמות כ:כא), כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן לֶעָתִיד לָבֹא, כְּאָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״ (ויקרא כו:יא), מָאַס הָאֵל יִתְבָּרַךְ אַחַר כָּךְ מֵהַשְׁרוֹת עוֹד שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם כְּלָל, כְּאָמְרוֹ ״כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ״ (שמות לג:ג). וְהִשִּׂיג מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בִּתְפִלָּתוֹ אֵיזֶה תִּקּוּן, שֶׁתִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָם בְּאֶמְצָעוּת מִשְׁכָּן וְכֵלָיו וּמְשָׁרְתָיו וְזִבְחָיו, עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ וְזָכוּ אֶל ״וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם״ (ויקרא ט:כג) וְאֶל יְרִידַת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. וּבְכֵן רָאָה לְתַקֵּן מִזְגָּם שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לָאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים, וְזֶה בְּתִקּוּן הַמְּזוֹנוֹת וְהַתּוֹלָדָה. וְאָסַר אֶת הַמַּאֲכָלִים הַמְטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בַּמִּדּוֹת וּבַמֻּשְׂכָּלוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְנִטְמֵתֶם בָּם״ (ויקרא יא:מג), וּכְאָמְרוֹ ״אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״ (ויקרא יא:מג), וּכְאָמְרוֹ ״וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ, כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים״ (ויקרא יא:מד-מה), פֵּירוּשׁ נִצְחִיִּים, מִתְדַּמִּים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כַּאֲמָרוֹ ״כִּי קָדוֹשׁ אָנִי״ (ויקרא יא:מה). וְאָסַר הַנִּדָּה וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת, לְקַדֵּשׁ אֶת הַזֶּרַע וּלְטַהֲרוֹ מִכָּל טֻמְאָה, כְּאָמְרוֹ ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי״ (ויקרא טו:לא). וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן טֻמְאָה בְּנִבְלַת בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה וּבִשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים וּבְנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ יֵשׁ טֻמְאַת מַגָּע וּבְקִצְתָם טֻמְאַת מַשָּׂא. אָמְנָם הַמְטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּלְבַד, וְהֵם דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים וּשְׁאָר שְׁרָצִים שֶׁאֵין בָּהֶם טֻמְאַת מַגָּע כְּלָל, יַזְכִּיר בָּהֶם שִׁקּוּץ, כְּאָמְרוֹ ״שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם״ (ויקרא יא:י), ״לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם״ (ויקרא יא:יג), ״שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל״ (ויקרא יא:מא), ״לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם״ (ויקרא יא:מב).
פסוק מג:וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם. אַל תִּטַּמְּאוּ בָהֶם בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיוּ טְמֵאִים וּמְטֻמְטָמִים בָּם, וְזֶה יִקְרֶה בַּאֲכִילָתָם. כִּי אָמְנָם בִּהְיוֹתִי אֱלֹהֵיכֶם חָפַצְתִּי שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ וְתָכִינוּ עַצְמְכֶם אֶל הַקְּדֻשָּׁה.
פסוק מד:וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים וְנִצְחִיִּים בְּהַכִּירְכֶם אֶת בּוֹרַאֲכֶם וַהֲלַכְתֶּם בִּדְרָכָיו, וְזֶה חָפַצְתִּי כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּמּוּ אֵלַי כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. וְכָל זֶה תַּשִּׂיגוּ כְּשֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ וְתִשָּׁמְרוּ מֵאִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לט) אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט, מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה וְכוּ׳.
פסוק מה:כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. וְרָאוּי לָכֶם שֶׁתַּעֲשׂוּ זֶה הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִהְיוֹת קְדוֹשִׁים, כְּדֵי לְהָפִיק רְצוֹנִי, כִּי אָמְנָם כַּוָּנָתִי כְּשֶׁהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה כְּדֵי שֶׁתַּשִּׂיגוּ זֶה, שֶׁאֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, וְשֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים וְנִצְחִיִּים בְּהִדַּמּוֹתְכֶם אֵלַי בַּמִּדּוֹת וּבַמֻּשְׂכָּלוֹת, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.
פסוק מו:זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף. זֹאת הִיא כַּוָּנַת וְטַעַם אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה.