פסוק א:אָז יָשִׁיר. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אָז״, אֶלָּא ״וַיָּשַׁר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי אָז שׁוֹרְרוּ. אָכֵן יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ הֲכָנַת הַמֻּשָּׂג, כִּי כְּשֶׁנִּכְנְסָה בְּלִבָּם יִרְאַת הָרוֹמְמוּת וְהָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אָז זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
פסוק א:וְאָמְרוֹ יָשִׁיר לְשׁוֹן עָתִיד, לְצַד שֶׁאָמַר ״אָז״ חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיִּטְעֶה אָדָם וְיֹאמַר כִּי ״אָז״ מִעֵט שֶׁאֵין שִׁירָה זוֹ יְכוֹלָה לֵאָמֵר זוּלַת אָז, תַּלְמוּד לוֹמַר ״יָשִׁיר״, שֶׁיֶּשְׁנָהּ לְשִׁירָה זוֹ גַּם לֶעָתִיד, וְכָל הַבָּא לָשִׁיר שִׁירָה זוֹ לִפְנֵי ה׳ יֶשׁ לְאֵל יָדוֹ. אוֹ יִרְמֹז לַמִּצְוָה שֶׁמִּצְוָה לְאָמְרָהּ תָּמִיד, וּקְבָעוּהָ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּכָל יוֹם.
פסוק א:וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה. פֵּרוּשׁ, אָמְרוּ זֶה לָזֶה לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ שִׁירָה יַחַד בְּלֹא בְּחִינַת הִשְׁתַּנּוּת וְהַפְרָדָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ כְּאִישׁ אֶחָד, הֲגַם הֱיוֹתָם רַבִּים, וְנִתְכַּוְּנוּ יַחַד וְעָשׂוּ כֵן, וְאָמְרוּ אָשִׁירָה לְשׁוֹן יָחִיד כְּאִלּוּ הֵם אִישׁ אֶחָד, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיוּ אוֹמְרִים נָשִׁירָה.
פסוק א:כִּי גָאֹה גָּאָה וְגוֹ׳. אֵין לְשַׁבֵּחַ תְּחִלָּה אֶלָּא עַל מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יא:י) ״וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה״. וּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ גָאֹה גָּאָה יְכַוֵּן עַל פַּרְעֹה שֶׁנִּתְגָּאָה גֵּאוּת שֶׁשְּׁמָהּ גֵּאוּת, כִּי דֶּרֶךְ הַגֵּאִים יִתְגָּאוּ עַל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, אָדָם עַל אָדָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְגַאֲוָתוֹ שֶׁל זֶה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה גֵּאוּת כִּי הוּא מִתְגָּאֶה עַל הַשָּׁפֵל. אֲבָל פַּרְעֹה גָאֹה גָּאָה, פֵּרוּשׁ גֵּאוּת שֶׁנִּקְרֵאת כְּפִי הָאֱמֶת גֵּאוּת גָּאָה, כִּי לֹא הֶחְשִׁיב מַאֲמַר עֶלְיוֹן וְאָמַר ״מִי ה׳״. אוֹ יִרְצֶה גָאֹה גָּאָה שֶׁהָיְתָה גַּאֲוָתוֹ כְּפוּלָה, סוּס וְרוֹכְבוֹ שֶׁל הַגֵּאֶה רָמָה וְגוֹ׳:
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה גָאֹה גָּאָה עַל ״ה׳ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ״ (תהלים צג:א), וְנִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר כִּי קוֹדֶם שֶׁעָשָׂה מִשְׁפָּט זֶה הָיְתָה לוֹ בְּחִינַת גַּאֲוָה אַחַת, וּבְאֶמְצָעוּת יָד הַגְּדוֹלָה גָּאֹה גָּאָה. גַּם לִרְמוֹז בֵּין בָּעֶלְיוֹנִים בֵּין בַּתַּחְתּוֹנִים בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה. וּלְדֶרֶךְ זֶה חָסֵר הַנִּסְמָךְ לְרוֹכְבוֹ. וְאוּלַי שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אָשִׁירָה לַה׳ כִּי גָאֹה גָּאָה״, פֵּרוּשׁ ה׳, וְנִמְשֶׁכֶת עוֹד תֵּבַת ״כִּי גָאֹה גָּאָה״ לְמַטָּה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וּלְאוֹתוֹ שֶׁגָּאֹה גָּאָה סוּס וְגוֹ׳ רָמָה בַיָּם.
פסוק ב:עָזִּי וְזִמְרָת וְגוֹ׳. הִנֵּה סֵדֶר הָעוֹמְדִים לִפְנֵי ה׳ לְשׁוֹרֵר וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהִתְפַּלֵּל הוּא לְהַתְחִיל בַּדְּבָרִים הַמֻּשְׂכָּלִים מֵה׳ אֵלָיו וְאַחַר כָּךְ בַּמֻּשְׂכָּל מֵה׳ לַאֲבוֹתָיו, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה בְּאָבוֹת – ״אֱלֹהֵינוּ״ וְאַחַר כָּךְ ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ״. וְלָזֶה סִדְּרוּ בְּהַתְחָלַת הַשִּׁיר מַה שֶׁהִגִּיעָם מִטּוּבוֹ, וְאָמְרוּ ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה״, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְחַסֵּד ה׳ עִמָּהֶם לְהוֹשִׁיעָם מֵהַצָּרָה שֶׁהָיוּ בָּהּ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ, וְזֶה הָיָה לְצַד רַחֲמָיו אֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי עִנְיָן זֶה בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (ג:ז), וּבְפָרָשַׁת וָאֵרָא (ו:ג). וְלָזֶה גָּמְרוּ אוֹמֶר זֶה אֵלִי וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ אֱלֹהֵי אָבִי, וְהוּא כַּסֵּדֶר עַצְמוֹ שֶׁל כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁקָּבְעוּ לוֹמַר ״אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ״, וְכָאן אָמְרוּ לְשׁוֹן יָחִיד כִּי נַעֲשׂוּ כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר״.
פסוק ג:ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה. פֵּרוּשׁ, גַּם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים עָשָׂה מִלְחָמָה, וְלֹא שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה מִפְּנֵי זֶה חָס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא ״ה׳ שְׁמוֹ״, עַל דֶּרֶךְ (מלאכי ג:ו) ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״. אוֹ יִרְצֶה, כִּי בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה מִלְחָמָה עִם הַמִּצְרִיִּים, בַּזְּמַן עַצְמוֹ הָיָה מִתְנַהֵג בְּמִדַּת הָרַחֲמִים עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ (שמות ו:ב) ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אֲנִי ה׳״:
פסוק ה:תְּהֹמֹת וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (שמות י״ד:כ״א) כִּי חֲצִי הַיָּם נִרְקַע וַחֲצִי נִבְקַע, וְכָל חֵלֶק יִקָּרֵא תְּהוֹם לְצַד הַפְלָגַת רִבּוּיוֹ וּשְׁנֵיהֶם יְכַסְיֻמוּ, וְעַיֵּן בְּפָסוּק ״קָפְאוּ תְהֹמֹת״ (שמות ט״ו:ח) בְּאֹפֶן אַחֵר:
פסוק ה:יָרְדוּ בִמְצוֹלוֹת. יִרְמֹז אֶל אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲלוֹת מֵהַיָּם בְּכֹחַ מְלֶאכֶת הַשִּׁיטָה, שֶׁהוֹרִידָם לְעִמְקֵי מַיִם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות יד:כז) ״וַיְנַעֵר״ וְגוֹ׳:
פסוק ו:יְמִינְךָ ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁתִּהְיֶה מִדַּת הָרַחֲמִים מִתְחַזֶּקֶת לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִשְׁפָּט, וְהוּא אָמְרוֹ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, אָז יְמִינְךָ ה׳ שֶׁהִיא מִדַּת הָרַחֲמִים עַצְמָהּ תִּרְעַץ אוֹיֵב. אוֹ יִדְרוֹשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ, אֵימָתַי יְמִינְךָ ה׳ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ? כְּשֶׁיְּמִינְךָ ה׳ תִּרְעַץ אוֹיֵב, אָז תִּפּוֹל אֵימָתָה וָפַחַד עַל כָּל הַנִּבְרָאִים מִפְּנֵי שִׁמְךָ הָאַדִּיר.
פסוק ז:וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהִזְכִּיר כִּי יַעֲרֹץ קָמָיו, הוֹסִיף לוֹמַר כִּי עוֹד לָהֶם שֶׁיַּהַרְסֵם בְּרֹב גְּאוֹנוֹ, וְהַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יַהַרְסֵם הֲרִיסָה קַלָּה בְּלֹא הַרְעָשָׁה אֶלָּא בְּמוֹפְתִים וּבְאוֹתוֹת יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב. וְאָמְרוֹ תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְרֹב גְּאוֹנְךָ לַהֲרוֹס אוֹתָם, אֶלָּא הֲגַם שֶׁיָּכוֹל אַתָּה לִשְׁלֹחַ חָרוֹן אֶחָד שֶׁלְּךָ וְיִהְיֶה נֶאֱבָד כַּקַּשׁ.
פסוק ח:נֶעֶרְמוּ וְגוֹ׳ נִצְּבוּ וְגוֹ׳ קָפְאוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת שֶׁעָשָׂה ה׳ בַּיָּם: הָא׳, שֶׁנִּבְקְעוּ וְנִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם יַחַד וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מְפֻזָּרִים בַּמָּקוֹם הַפָּנוּי, אֶלָּא נַעֲשׂוּ כֻּלָּן עֲרֵמָה אַחַת לַעֲשׂוֹת מִדְּרַךְ רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל. ב׳, הַמֵּימוֹת שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים וּבָאִים וְשׁוֹפְכִים בַּיָּם מֵהַצְּדָדִין הָיוּ נִצָּבִים בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּעֶרְמוּ הָרִאשׁוֹנִים, וְהוּא אָמְרוֹ נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נוֹזְלִים. פֵּרוּשׁ, אוֹתָם שֶׁנּוֹזְלִים וּבָאִים נִצְּבוּ כְּמוֹ נֵד. ג׳, לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵינוּ (שמות י״ד:כ״א) כִּי לֹא נֶחְלַק כָּל הַיָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לָרֶדֶת לְעִמְקֵי הַיָּם, חֵלֶק שֶׁלֹּא נֶחְלַק נִקְפָּא וְנַעֲשָׂה כַּיַּבָּשָׁה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״קָפְאוּ״ וְגוֹ׳. וּכְבָר כָּתַבְתִּי כִּי הַהַקְפָּאָה קָדְמָה לַבִּקּוּעַ, וְהוּא אָמְרוֹ קָפְאוּ תְהֹמוֹת בְּלֶב יָם, קוֹדֶם שֶׁנִּקְרַע קָפָא לִבּוֹ וְנִשְׁאַר מִלִּבּוֹ וָמַעְלָה מַיִם שֶׁלֹּא קָפְאוּ וְנִבְקְעוּ. וְטַעַם אָמְרוֹ תְהֹמוֹת לְשׁוֹן רַבִּים, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כד,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַיָּם נִקְרַע לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, וְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁנִּקְרַע קָפָא שָׁם הַתְּהוֹם, וּכְנֶגֶד כֻּלָּם אָמַר תְהֹמוֹת.
פסוק ט:אָמַר אוֹיֵב וְגוֹ׳. טַעַם לַחֲזָרַת דְּבָרִים אֵלּוּ, וְהֵם עַצְמָן שֶׁאָמְרוּ בִּתְחִלַּת הַשִּׁירָה ״מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוְּנוּ לְשׁוֹרֵר עַל אוֹפֶן סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ עֲשׂוֹת בִּמְלֶאכֶת הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל לְנֵס, וְצִוָּה ה׳ שֶׁיַּעֲמֹד הַנֵּס כְּשׁוּרָתוֹ וּכְמִנְהָגוֹ לָאוֹיֵב, שֶׁבָּזֶה טָעָה וְחָשַׁב לִרְדֹּף כִּי יַשִּׂיג וִיחַלֵּק שָׁלָל, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה רוֹדֵף דֶּרֶךְ יָם וְלֹא הָיוּ מוּבְטָחִים מִמֶּנּוּ.
פסוק ט:אֲחַלֵּק שָׁלָל. הִנֵּה הָרָשָׁע חָשַׁב עֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: א׳ שָׁוֶה בְּכֻלָּן וְהוּא לִשְׁלוֹל כָּל שְׁלָלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״. ב׳ שֶׁיִּקַּח אוֹתָם לַעֲבָדִים כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְהוּא אָמְרוֹ תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, פֵּרוּשׁ תִּתְמַלֵּא נַפְשִׁי מֵהֶם כְּשֶׁאֶחְזוֹר לִכְבּוֹשׁ אוֹתָם לַעֲבָדִים. גַּם רָמַז שֶׁיּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֶפְצוֹ בְּעִנּוּי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָבַר. ג׳ לַהֲרוֹג מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְזִקְנֵיהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אָרִיק חַרְבִּי וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א,לא) בְּפָסוּק (שמות ב:טו) ״וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה״ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ בְּסַיִף וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ וְכוּ׳, וְהוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות יח:ד) ״וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה״, לָזֶה אָמַר אוֹיֵב ״תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ כִּי תַּשִּׂיג יָדוֹ מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מִקּוֹדֶם.
פסוק י:נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַחְשָׁבוֹת, כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״ – כִּסָּמוֹ יָם, בָּזֶה הֲגַם שֶׁיְּמַלְּטֶנּוּ סוּס וְיָשׁוּט בַּיָּם הִנֵּה שְׁלָלוֹ אָבַד, וּכְנֶגֶד הָעִנּוּי שֶׁחָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים כָּרָמוּז בְּאָמְרוֹ ״תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי״, גַּם מַה שֶׁחָשַׁב לְהָרִיק חַרְבּוֹ, אָמַר צָלְלוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מֵתוּ, וְלֹא מֵתוּ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶלָּא ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁהָיוּ הַמַּיִם מַעֲלִים אוֹתָם עַד לַשָּׁמַיִם וּמוֹרִידִים אוֹתָם עַד הַתְּהוֹם וְהָיוּ מֵתִים בַּאֲרִיכוּת זְמַן, וְהוּא אָמְרוֹ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים יְכַוֵּן לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא הַשְּׁקִיעוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת״, וְהַשֵּׁנִי הוּא מְנִיעָתָם מִלָּמוּת תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּמַיִם אַדִּירִים״ וְהֵם יַעֲלוּם מִמַּעַל וְיִמְנְעוּם מִמָּוֶת תֵּכֶף וּמִיָּד, שִׁיר וְשֶׁבַח לֵאלֹהִים עַל נִסָּיו וּמוֹפְתָיו.
פסוק יא:מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ רוֹאִים מִצְרַיִם שֶׁהוּא הַשַּׂר מִצְרַיִם שְׁמוֹ מֵת, מִי יִדְמֶה לַה׳ בִּבְנֵי אֵלִים?
פסוק יא:עוֹד נִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טז,א) מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁנֶּחְבָּא בְּתוֹךְ הָעָם אֵינוֹ נִכָּר כִּי הוּא זֶה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֱלֹהֵינוּ אוֹת הוּא בִּצְבָאוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מִי כָמוֹכָה אֲפִילוּ כְּשֶׁאַתָּה בָּאֵלִים בְּלֹא שׁוּם הֶכֵּר הַמְּלוּכָה רָשׁוּם הוּא.
פסוק יא:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יוֹתֵר מֵהַקְּרוֹבִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם כִּי שָׁם מַכִּירִים יוֹתֵר, אֲבָל בַּתַּחְתּוֹנִים אֵימָתַי מִי כָמוֹכָה – כְּשֶׁאַתָּה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן חוֹזֶק וְאֶדֶר לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הִשְׁפִּיל גְּאוֹן רֶשַׁע וְהֶאֱדִיר הַקְּדֻשָּׁה:
פסוק יא:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״נְהַר דִּינוּר נָגֵד וְנָפִיק מִן קֳדָמוֹהִי״ (דניאל ז:י), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יג:) כִּי מִזֵּיעַת הַחַיּוֹת שֶׁמְּזִיעִים בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים קָדוֹשׁ יוֹצֵא נְהַר דִּינוּר, וְהוּא אָמְרוֹ נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁמְאַדְּרִים אוֹתוֹ בַּקֹּדֶשׁ, אָז לְצַד הַמּוֹרָא שֶׁנִּכְנָס בַּחַיּוֹת כְּשֶׁמְהַלְּלִים אוֹתוֹ עוֹשֶׂה הַנּוֹרָאוֹת הַהוּא שֶׁמְּזִיעִים נְהַר דִּינוּר.
פסוק יא:נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לַכֹּל לִירֹא מֵהַגִּיד תְּהִלּוֹתָיו, לְצַד שֶׁמַּעֲשָׂיו כֻּלָּם פֶּלֶא, וּמִי הוּא שֶׁיִּצְטַדֵּק בִּתְהִלּוֹתָיו, כִּי אֵין אָדָם יַשִּׂיג דַּעַת הַמֻּפְלָא לְשַׁבֵּחַ בּוֹ, וְאֵיךְ יְהַלְלוֹ בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינָה מֻפְלֵאת וּמְכֻסֵּת גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה.
פסוק יב:נָטִיתָ יְמִינְךָ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בְּסִפְרָא (מכילתא) מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה וְהַיַּבָּשָׁה לַיָּם. אָמְרָה הַיַּבָּשָׁה לַיָּם: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דָּמוֹ שֶׁל הֶבֶל יָחִיד נֶאֱמַר לִי ״אֲרוּרָה״ וְגוֹ׳, עַתָּה אֵיךְ אוּכַל לְקַבֵּל כָּל הָאוֹכְלוּסִים? עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִידָהּ בְּדִין, דִּכְתִיב ״נָטִיתָ יְמִינְךָ״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל. מִכָּאן אַתָּה רוֹאֶה כִּי לֹא רָצָה הַיָּם לְקַבְּלָן וְהָיָה פּוֹלְטָן לַיַּבָּשָׁה, וְלֹא כֵן מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים קי״ח, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׂרוֹ שֶׁל יָם ״פְּלֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה״. אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ?״ אָמַר לוֹ: ״אֶתֵּן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה״ וְכוּ׳. אָמַר לוֹ: ״יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ רַבּוֹ?״ אָמַר לוֹ: ״נַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה עָרֵב״. מִיָּד פְּלָטָן לַיַּבָּשָׁה וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא הָיָה הַיָּם חָפֵץ לְפָלְטָן, אִם כֵּן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶחֱזִירָתָם לוֹ הָאֲדָמָה לָמָּה לֹא שָׂמַח לְקַבְּלָם? גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ ה׳ לִפְרֹעַ לוֹ מִמַּחֲנֵה סִיסְרָא, וַהֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ – יַחֲזִירֵם לוֹ בְּעַצְמָן וְלֹא הָיָה צָרִיךְ עָרֵב?
פסוק יב:עוֹד קָשֶׁה, הֲלֹא עֵינֵינוּ רוֹאוֹת כִּי אֵין הַיָּם סוֹבֵל בְּתוֹכוֹ אָדָם וּבְהֵמָה אֶלָּא פּוֹלְטָן לַיַּבָּשָׁה, שֶׁזְּכוּרַנִי פְּעָמִים שֶׁטָּבְעוּ בְּנֵי אָדָם בַּיָּם וְהִשְׁלִיכָן לַיַּבָּשָׁה, מֵהֶם בַּיּוֹם הַהוּא מֵהֶם אַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, וְלִדְבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַיָּם חָפֵץ שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים אֶצְלוֹ. וְרָאִיתִי לְרַשִׁ״י וְרַשְׁבַּ״ם שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁטַּעֲנַת הַיָּם הוּא לְצַד פַּרְנָסַת דְּגֵי הַיָּם שֶׁיִּמְצְאוּ מָזוֹן. וְצָרִיךְ לָדַעַת אִם כֵּן לָמָּה לֹא קִבְּלָם כְּשֶׁזְּרָקָתָן הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ לִמְזוֹן הַדָּגִים. וְהָיָה נִרְאֶה לְיַשֵּׁב כִּי אָז הָיוּ סְרוּחִים וְאֵינָם רְאוּיִים לְמַאֲכַל דָּגִים, וְזֶה דִּבְרֵי דִּחוּי כִּי מִן הַסְּתָם לֹא יִתְעַכֵּב ה׳ לוֹמַר לַיַּבָּשָׁה לְקָבְרָם מִדִּין ״לֹא תָלִין״ (דברים כא:כג), וְגַם אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְעַכֵּב קְלוֹנָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶלָּא עַד שֶׁיָּמוּתוּ, וְאַחַר מִיתָה מַה צֹּרֶךְ לְהִתְעַכֵּב בְּלֹא קְבוּרָה.
פסוק יב:וַהֲגַם שֶׁאֵין דַּרְכֵּנוּ בְּחִבּוּר זֶה לְפָרֵשׁ מַאֲמָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עִם כָּל זֶה הָעִנְיָן הוּא צֹרֶךְ מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב, וּכְדֵי שֶׁלֹּא נֹאמַר מִדְרָשִׁים חֲלוּקִים, נִרְאֶה לְהַתְאִימָם עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על יד:ל) וְכָתַבְנוּ אוֹתוֹ בְּפָסוּק ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״ כִּי רָאוּ אוֹתָם בִּגְמַר מִיתָה בְּעוֹדָם קְצָת חַיִּים כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְאָז וְכוּ׳, וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם אֵלּוּ זָרַח אוֹר שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים, כִּי מַה שֶׁשָּׁאַל הַיָּם שֶׁלֹּא יִפְלֹט אוֹתָם הוּא לְצַד כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו לִפְלֹט אוֹתָם חַיִּים לְסִבַּת הַנִּזְכָּר לְשַׂמֵּחַ יְדִידָיו שֶׁיַּכִּירוּ הַמִּצְרִיִּים יִשְׂרָאֵל וְיִרְאוּ וּתְכַסֵּם בּוּשָׁה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם הַפְלָגַת נֵס זֶה, וַהֲגַם שֶׁלֹּא רָמוּז בְּמַאֲמָרָם זֶה עִנְיַן הַפְּלִיטָה שֶׁתִּהְיֶה בְּעוֹדָם חַיִּים, אַף עַל פִּי כֵן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוֹמְכִים לְמַה שֶׁיָּדוּעַ בֵּינֵיהֶם, וְלָזֶה טָעַן הַיָּם ״יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן״ וְכוּ׳, הַכַּוָּנָה כִּי חָפֵץ הוּא לִגְמֹר הַמִּצְוָה בְּמַכְעִיסֵי אֵל. וְתִמְצָא כִּי כָל שָׂרֵי מַעְלָה וְכָל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה חֲפֵצִים וַחֲשֵׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳, כִּי הֵם אֶבְיוֹנִים בַּדָּבָר לְצַד שֶׁאֵין לָהֶם מִצְוֹת, וְכֵן תִּמְצָא שָׁם בִּפְסָחִים בְּאוֹתָהּ סוּגְיָה כִּי גַּבְרִיאֵל בִּקֵּשׁ מֵה׳ לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאָמְרוּ שָׁם כִּי ה׳ לֹא קִפֵּחַ שְׂכָרוֹ וְאָמַר לוֹ תִּזְכֶּה וְתַצִּיל שְׁלֹשָׁה מִבְּנֵי בָנָיו וְגוֹ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי כִּי זְכוּת הוּא לַמַּלְאָכִים לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לַצַּדִּיקִים וּלְאוֹהֲבֵי עֶלְיוֹן, וּכְמוֹ כֵן הָיָה חָפֵץ הַיָּם שֶׁתִּגְמֹר יְצִיאַת נַפְשָׁם בַּיָּם וְלֹא בַּיַּבָּשָׁה וְלָזֶה צָעַק לִבּוֹ, וְהֵשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְגַבְרִיאֵל, כִּי לֶעָתִיד יַמְצִיא לוֹ זְכוּת אַחֵר לְאַבֵּד עַם רָשָׁע חֵלֶק וּמֶחֱצָה, וְהוּא מַחֲנֵה סִיסְרָא שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִצְוַת אִבּוּד רְשָׁעִים.
פסוק יב:עוֹד יֵשׁ טַעַם בְּטַעֲנַת הַיָּם שֶׁהָיָה חָפֵץ שֶׁתִּגָּמֵר מִיתָתָם בַּיָּם לָקַחַת כָּל כֹּחוֹת הַחִיּוּנִיּוֹת שֶׁהֵם כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁל הָעָם, כִּי מִטֶּבַע נַפְשׁוֹת הָעַמִּים לַעֲמֹד בִּמְקוֹם מִיתָתָן, כְּאָמְרוֹ (קהלת ג:יט) ״וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ״, וְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נִמְשְׁלוּ לַבְּהֵמוֹת, וְכִי תֵצֵא נַפְשָׁם בַּיָּם יִזְכֶּה הַשַּׂר בָּהֶם לִבְחִינוֹת הַמּוּשָּׂגוֹת אֶצְלוֹ מֵהָעִנְיָן. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר אֵלָיו לְפָלְטָן חַיִּים, שֶׁאָז תִּהְיֶה הָאָרֶץ זוֹכָה בַּדָּבָר, כִּי קוֹנִים מְקוֹמָן בִּמְקוֹם הַנָּחָתָם יוֹרְדִים שָׁמָּה, צָעַק לִבּוֹ ״יֵשׁ עֶבֶד״ וְכוּ׳ עַד שֶׁעָנָהוּ רַבּוֹ כִּי יִתֵּן לוֹ בַּעֲדָם וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ בְּנֵי אָדָם חַיִּים כְּמוֹת אֵלּוּ, וּפֵרַט לוֹ בְּדוֹמִין לְאֵלּוּ וְשָׁאַב חִיּוּתָם מֵהֶם שֶׁהוּא עִקַּר חֶשְׁקוֹ לֹא בַּגּוּף. וְלָזֶה אַחַר שֶׁפְּלָטָם וְיָצְתָה נַפְשָׁם עַל שְׂפַת הַיָּם וּזְרָקָתָם הָאֲדָמָה לַיָּם, לֹא רָצָה לְקַבְּלָם כִּי אֵינוֹ מִטִּבְעוֹ, וְהָאָרֶץ הִיא הַמְכַסֵּית עַל בָּנֶיהָ אֲשֶׁר לֻקְּחוּ מִמֶּנָּה, וְהִכְרִיחָהּ ה׳ לְקַבְּלָם כִּי לָהּ נוֹגֵעַ הַדָּבָר.
פסוק יב:וְלֹא תַּקְשֶׁה לְדַרְכֵּנוּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בִּפְסָחִים (פסחים קיח,ב) כִּי כְּשֶׁפָּרַע ה׳ לַיָּם פָּתְחוּ דָּגִים שֶׁבַּיָּם וְאָמְרוּ ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״ עַד כָּאן, אִם כֵּן לָהֶם נוֹגֵעַ הַדָּבָר. וְאוּלַי כִּי בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַיָּם בְּקַבָּלָתָם בְּתוֹכוֹ, שֶׁהוּא בִּזְמַן שֶׁהֵם חַיִּים, הָיוּ הַדָּגִים נֶהֱנִים מֵהֶם בֵּינֵי וּבֵינֵי קֹדֶם שֶׁיָּמוּתוּ, וְאָז יַשְׁלִיכֵם הַיָּם וְאֵין לָהֶם עוֹד מֵהֶם מָזוֹן, וְעַל זְמַן פַּרְנָסָתָם אָמְרוּ שִׁירָה.
פסוק יב:וְרָאִיתִי מִי שֶׁנִּתְעַצֵּם בְּטַעֲנַת הַיָּם ״יֵשׁ עֶבֶד״ וְכוּ׳ – הֲלֹא יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ, וְאֵין בָּזֶה קִיהוּי, כִּי הַיָּם טַעֲנָתוֹ נְכוֹנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תענית כה,א): מִשָּׁמַיִם מֵיהַב יָהֲבֵי, מִשְׁקַל לָא שָׁקְלֵי, וְעַל אַדְנוּת אֲדוֹנוֹ הוּא אוֹמֵר, וְכִי קָרָה מִקְרֶה זֶה לְאֵיזֶה עֶבֶד מֵעַבְדֵי ה׳ שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ וְחָזַר וְכוּ׳, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״יֵשׁ אָדוֹן שֶׁנּוֹתֵן וְכוּ׳ וְחוֹזֵר״ וְכוּ׳, כִּי זוֹ אֵינָהּ טַעֲנָה – יֵשׁ וָיֵשׁ, וְאַדְרַבָּה יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ, וּכְאִלּוּ לֹא נָתַן, אֶלָּא דְּבָרָיו הֵם לְרַבּוֹ כִּי אֵינוֹ מִתְנַהֵג כֵּן עִם עֲבָדָיו.
פסוק טו:אָז נִבְהֲלוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״אָז״ לוֹמַר כִּי אֵינוֹ בַּזְּמַן שֶׁדִּבֵּר בּוֹ עַד עַתָּה, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁל הַנִּכְנָסִים לָאָרֶץ, אֶלָּא עַל זְמַן בִּיאַת גּוֹאֲלֵנוּ. וְלָזֶה אָמַר ״אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כד:יח) ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״, וְגַם אָז יָחוּל זְמַן לִזְכּוֹת בְּמוֹאָב וְעַמּוֹן. וְלָזֶה אָמַר אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר עַמּוֹן, כִּי גַּם הוּא מֵאָב, פֵּרוּשׁ, עִם בִּתּוֹ בָּא, וְאָז גַּם כֵּן נִזְכֶּה בְּכָל הַנִּשְׁאָר מֵהַכְּנַעֲנִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן״. וְאָמַר יֹשְׁבֵי, לוֹמַר שֶׁיִּטָּהֲרוּ בָּהֶם אֲפִלּוּ שְׁאָר הָעַמִּים. וְטַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן עָבָר כִּי דְּבַר ה׳ כְּאִלּוּ נִתְקַיֵּם וְהָיָה.
פסוק טז:תִּפֹּל וְגוֹ׳ עַד וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה וְשֶׁלְּאַחֲרָיו יְדַבֵּר כָּל אֶחָד עַל שְׁתֵּי הַכְנָסוֹת לָאָרֶץ, אַחַת בִּימֵי מֹשֶׁה וְאַחַת בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, וְלָזֶה אָמַר הָעִנְיָנִים כְּפוּלִים.
פסוק יח:ה׳ יִמְלֹךְ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא אָמְרוּ ״ה׳ מָלַךְ״, אָמְרוּ הֵם עַצְמָם הַטַּעַם ״כִּי בָא״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה הַמִּשְׁפָּט אֶלָּא בְּאוּמָּה אַחַת, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה וְגוֹ׳, כִּי לֹא יֻקַּח מִזֶּה הַכְחָשַׁת כָּל הָאֱלֹהוֹת אֲשֶׁר אוּמּוֹת אוֹתָם יַעַבְדוּ, וְלָזֶה אֵין מַלְכוּתוֹ נִכֶּרֶת לְעוֹלָם. מַה שֶׁאֵין כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא, כִּי יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט בְּכָל הַגּוֹיִם, אָז יִהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״ה׳ יִמְלֹךְ״.
פסוק יח:אוֹ יִרְצֶה טַעַם אָמְרוֹ יִמְלֹךְ וְלֹא מָלַךְ, כִּי ״בָא סוּס פַּרְעֹה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם הָיוּ בַּטְּבִיעָה כְּסוּס אֶחָד, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא נִמְלַט מֵהֶם עַד אֶחָד, כְּשֵׁם שֶׁיִּטְבַּע אָדָם אֶחָד יִטְבְּעוּ כֻלָּם. וְהֵן אֱמֶת, אִם הָיָה מַגִּיד לָעוֹלָם הַפְלָגַת וְעוֹצֶם הַנֵּס לְהַכִּיר הָעוֹלָם גְּדֻלַּת תִּגְבֹּרֶת פְּאֵר נִצָּחוֹן וְהוֹד יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ, אֲשֶׁר כָּל שׁוֹמְעָיו יִתְלַהֲבוּ וְיֹאמְרוּ: הָבוּ יְקָר כִּי הוּא זֶה אֲדוֹנֵינוּ מַלְכֵּנוּ, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה וְנִמְלְטוּ זוּלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ״ וְגוֹ׳, וְלָהֶם לֹא יִשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת כִּי הֵם נוֹגְעִים בַּדָּבָר לִהְיוֹתוֹ אֱלֹהֵיהֶם.
פסוק כב:וַיַּסַּע מֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נְסִיעָה זוֹ עַל פִּי מֹשֶׁה נְסָעוּהָ, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ עַל פִּי ה׳.
פסוק כג:וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לִפְעָמִים יִקְרָא לָהּ מָרָתָה וְלִפְעָמִים מָרָה. וְנִרְאֶה כִּי שֵׁם הַמָּקוֹם הָיָה מָרָתָה, וְהַמַּעְיָן שֶׁל מַיִם שֶׁבּוֹ לֹא הָיָה לוֹ שֵׁם מְיֻחָד.
פסוק כג:וְאָמַר וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה, פֵּרוּשׁ, מֵהַמַּעְיָן שֶׁהָיָה בְּמָרָתָה, מִטַּעַם כִּי מָרִים הֵם. וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַכָּתוּב לְגַלּוֹת לְךָ כִּי שֵׁם מָרָה שֶׁאָמַר הוּא שֵׁם שֶׁנִּקְבַּע לַמַּעְיָן הַהוּא אַחַר שֶׁמָּצְאוּ מֵימָיו מָרִים, קְרָאוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם הֶעָתִיד. וּלְדֶרֶךְ זֶה יָבֹא עַל נָכוֹן אָמְרוֹ כִּי מָרִים הֵם, לְצַד שֶׁקְּרִיאַת שֵׁם מָרָה הוּא עַל הֶעָתִיד וְאָז עֲדַיִן לֹא נִקְרָא שְׁמָהּ מָרָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָתָה״, לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר כִּי מָרִים הֵם, וְהָבֵן.
פסוק כד:וַיִּלֹּנוּ וְגוֹ׳ לֵאמֹר. יְסַפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתָם כִּי בָּאוּ בְּרִיב, וְאֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד אֶלָּא עַל תְּלוּנוֹתָם, אֲבָל עַל פְּרָט אָמְרָם ״מַה נִּשְׁתֶּה״ לֹא יַקְפִּיד ה׳ אִם הָיוּ אוֹמְרִים כְּדֶרֶךְ שׁוֹאֵל חֶסְרוֹנוֹ.
פסוק כו:אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אִם שָׁמוֹעַ לְחוֹק וּמִשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׂם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, תִּזְכּוּ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה׳, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ד:לג) ״הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳, וּמְבַשְּׂרֵם שֶׁיִּזְכּוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ אַחַר כָּךְ, וַה׳ נָתַן לָהֶם שַׁבָּת וְדִינִים קוֹדֶם (סנהדרין נו:) לְנַסּוֹתָם אִם יִשְׁמְעוּ לְמִצְווֹת אֵלּוּ יְצַוֶּה הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ לְמַעְלָה וְשָׁם נִסָּהוּ, פֵּרוּשׁ, אִם יַעֲמוֹד בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
פסוק כו:וְתִמְצָא שֶׁכָּאן רָמַז הַכָּתוּב אַרְבַּע מִצְווֹת: לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת. כְּנֶגֶד לִלְמוֹד אָמַר אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳ בְּקוֹל ה׳ – זוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְכָפַל הַשְּׁמִיעָה לַטַּעַם הַנִּזְכָּר, גַּם לִרְמוֹז לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל, שֶׁהֲגַם שֶׁעוֹדֶנּוּ לוֹמֵד יִתְאַוֶּה לִלְמוֹד עוֹד, וְזֶה יַגִּיד שֶׁאֵינוֹ שָׂבֵעַ וְקָץ בְּלִמּוּדוֹ. וּכְנֶגֶד לְלַמֵּד אָמַר וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לז,א) מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתָּה בְּחִנָּם, וְשִׁעוּר הַדְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת הוּא עִם בְּרוּאָיו, שֶׁנָּתַן לָהֶם הַתּוֹרָה בְּחִנָּם – תַּעֲשֶׂה גַּם כֵּן אַתָּה. וּכְנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה אָמַר וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וּכְנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו – לְשׁוֹן שְׁמִירָה הַצּוֹדֶקֶת עַל לֹא תַעֲשֶׂה.
פסוק כו:אֲשֶׁר שַׂמְתִּי וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁפֵּרַט לוֹמַר ״אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְבַל יֹאמְרוּ כִּי אֵינוֹ מַבְטִיחַ אֶלָּא שֶׁלֹּא לְהָבִיא עֲלֵיהֶם מַחֲלָה, אֲבָל אִם בָּאָה לְזוּלַת, בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כְּרָבָא וְאֵין כָּאן הַבְטָחָה, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם״, וּלְכוּ וּרְאוּ מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם, שֶׁהֲגַם שֶׁהֵבִיא ה׳ כַּמָּה מַחֲלוֹת הָיָה ה׳ מַגְבִּיל לַמַּכָּה לְבַל תִּגַּע בָּהֶם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת חֲרוֹן אַף יַפְלִיא ה׳ לָהֶם חַסְדּוֹ וְיַצִּילֵם ה׳.
פסוק כו:כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ. פֵּרוּשׁ, לְצַד חוֹלָאִים שֶׁאֵינָם בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל,א) הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים וּפַחִים. לָזֶה אָמַר כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיִּקְרֶה לְךָ מִקְרֶה מֵהֶם, אֲנִי אֶרְפָּאֲךָ מֵהֶם.
