א אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ב עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃ ג יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃ ד מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃ ה תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃ ו יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃ ז וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃ ח וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃ ט אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃ י נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ יא מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ יב נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃ יג נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃ יד שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ טו אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ טז תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃ יז תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ יח יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ יט כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ כ וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ כא וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ כב וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃ כג וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃ כד וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃ כה וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ כו וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ כז וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

כלי יקר

שלמה אפרים מלונטשיץ

פסוק א:
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה׳. מַה שֶּׁלֹּא שָׁר תֵּכֶף בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, לְפִי שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה שֶׁעֲדַיִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְפַקְפְּקִין בָּאֱמוּנָה עַד שֶׁרָאָה עַל הַיָּם שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אָז יָשִׁיר. וְהִתְחִיל בְּ״אָז״, דְּהַיְנוּ א׳ רוֹכֵב עַל ז׳, רֶמֶז לְהַמְלִיכוֹ יִתְבָּרַךְ עַל שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כִּי גָאֹה גָּאָה״ (שמות טו:א), שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל כָּל גֵּאִים. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״הַשִּׁירָה הַזֹּאת״ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כג, יא) שֶׁכָּל שִׁירוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה נֶאֶמְרוּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֵיהֶן צַעַר כִּנְקֵבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר לֵדָה. וְעוֹד שֶׁהַנְּקֵבוֹת אֵינָן נוֹטְלוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם עִשּׂוּר נְכָסִים, כָּךְ הִנְחִיל ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעָה אֻמּוֹת מִן שִׁבְעִים. אֲבָל עַל הֶעָתִיד נֶאֱמַר ״שִׁירוּ לַה׳ שִׁיר חָדָשׁ״ (ישעיהו מב:י), כִּי אָז יִהְיוּ כִּזְכָרִים לֹא יוֹלְדִים, וְאָז יִנְחֲלוּ כָּל שִׁבְעִים אֻמּוֹת כְּזָכָר שֶׁיּוֹרֵשׁ הַכֹּל. וְאוּלַי מִטַּעַם זֶה הִתְחִיל בְּ״אָז״, א׳ רוֹכֵב עַל ז׳, לִרְמוֹז כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׂרָאֵל ״גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״ (שמואל ב ז:כג) יַרְכִּיבֵהוּ ה׳ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ שֶׁל שִׁבְעָה אֻמּוֹת לְבַד, כִּנְקֵבוֹת.
פסוק א:
וּכְדֵי לְיַשֵּׁב יִתּוּר ״הַשִּׁירָה הַזֹּאת״, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה׳״, אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בשלח ג) ״רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל״, וְעַל פֶּלֶא זֶה נֶאֱמַר ״אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״, רוֹצֶה לוֹמַר הַשִּׁירָה שֶׁל ״זֹאת״ הַנְּקֵבָה, כִּי גַּם הַנְּקֵבוֹת אָמְרוּ ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, וְדָבָר זֶה הָיָה פְּלִיאָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁנְּקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר מֵעֵין דֻּגְמָא שֶׁלֶּעָתִיד. וְאוּלַי שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:) ״שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה״, וּמַה עִנְיַן שִׁירָה זוֹ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים? אֶלָּא לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִהְיוּ כֻּלָּם מוּפְשָׁטִים מִן הַחֹמֶר וְאָז זְכָרִים וּנְקֵבוֹת שָׁוִין, כָּךְ גַּם עַל הַיָּם רָאֲתָה גַּם הַשִּׁפְחָה זִיו כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מֵעֵין דֻּגְמָא שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו לא:כב) ״נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר״. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּשִׁירָה זוֹ ״יָשִׁיר״ לְהַבָּא מַשְׁמָע, כִּי כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ כֻּלָּם ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, כָּךְ כֻּלָּם יֹאמְרוּ לֶעָתִיד ״הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה״ (ישעיהו כה:ט), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כג:טו) שֶׁהַצַּדִּיקִים יִהְיוּ מַרְאִים עָלָיו בְּאֶצְבַּע כוּ׳. וְעַל פֶּלֶא זֶה נֶאֱמַר ״אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״. וּלְכָךְ נֶאֱמַר ״וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם״ וְגוֹ׳ כִּמְדַבֶּרֶת לִזְכָרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.
פסוק א:
וּבַמִּדְרָשׁ (תנחומא בשלח יב) שֶׁנִּקְרַע הַיָּם בִּזְכוּת הַמִּילָה, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר ״אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״, רֶמֶז לַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז י) ״זֹאת בְּרִיתִי״ וְגוֹ׳. וּלְפִי שֶׁגַּם לָעוֹלָם הַבָּא הַמִּילָה מַצֶּלֶת מִן הַגֵּהִנֹּם, לְכָךְ נֶאֱמַר ״יָשִׁיר״ בִּלְשׁוֹן עָתִיד, וּמִכָּאן רֶמֶז לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
פסוק א:
אָשִׁירָה לַה׳ כִּי גָאֹה גָּאָה. שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל כָּל גֵּאִים, אֲבָל לֹא עַל עֲנָוִים, כִּי ה׳ שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא וּמַרְאֶה עִנְוְתָנוּתוֹ אֶצְלָם. וְסָמַךְ מִיָּד ״סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם״, כִּי הָרוֹכֵב מִתְגָּאֶה עַל הַסּוּס, עַל כֵּן יָרָה שְׁנֵיהֶם בַּיָּם. וּכְדֵי לְיַשֵּׁב עַל פִּי הַדִּקְדּוּק לְשׁוֹן ״גָאֹה גָּאָה״, אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֶמֶז לְמַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר (איוב יב כג) ״מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב ח) ״בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד״, כִּי מִי שֶׁהוּא גֵּאֶה כְּבָר, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסִיף לוֹ גַּאֲוָה עַל גַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ עוֹד מַעֲלָה, כְּדֵי לְהַגְדִּיל נְפִילָתוֹ מֵאִיגְּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ בַּפָּסוּק ״אָמַר אוֹיֵב אֶרְדּוֹף״ (שמות טו ט), עַיֵּן שָׁם. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״אָשִׁירָה לַה׳ כִּי גָאֹה גָּאָה״, רוֹצֶה לוֹמַר: אוֹתוֹ בֶּן אָדָם אֲשֶׁר גָּאָה, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם כֵּן ״גָּאָה״ – מוֹסִיף לוֹ גַּאֲוָה וּמַרְכִּיבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וּלְסוֹף ״סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם״, רוֹצֶה לוֹמַר: לְהַגְדִּיל נְפִילַת הָרוֹכֵב, כִּי מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ הוּא נוֹפֵל וּנְפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מִנְּפִילַת הַנִּרְכָּב.
פסוק ב:
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. הוֹרָה בִּפְסוּקִים אֵלּוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים וְהָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים מִדַּת הָרַחֲמִים לְדִין, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״עָזִּי״, עֹז זֶה הַיְינוּ תֹּקֶף וְחֹזֶק שֶׁל מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כא ב) ״ה׳ בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ״, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁנִּקְרָא עֹז מִכָּל מָקוֹם יִשְׂמַח בָּהּ צַדִּיק, כִּי שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפְּטֵי ה׳ אֱמֶת, ״וּבִישׁוּעָתְךָ״ דְּהַיְינוּ מִדַּת הָרַחֲמִים ״מַה יָּגֶל מְאֹד״. ״וְזִמְרָת״ לְשׁוֹן כְּרִיתָה, מִלְּשׁוֹן ״כַּרְמְךָ לֹא תִזְמֹר״, וְגַם זֶה מוֹרֶה עַל מִדַּת הַדִּין, וְגַם שֵׁם שֶׁל י״ה מוֹרֶה עַל מִדַּת הַדִּין כִּמְבֹאָר בְּרַבֵּינוּ בְּחַיֵּי עַל פָּסוּק ״כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה׳ בַּעֲמָלֵק״ (שמות יז טז). וְכָל אֵלּוּ הַמִּתְיַחֲסִים אַחַר מִדַּת הַדִּין, מִכָּל מָקוֹם ״וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה״, שֶׁנֶּהֶפְכוּ לִי לְרַחֲמִים וְלִתְשׁוּעָה, וְזֶה דִּקְדּוּק נָכוֹן בְּתוֹסֶפֶת וָי״ו שֶׁל וַיְהִי. וּבַדִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמִּי חֶסֶד זֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי גַּם אֲנִי מְבָרֵךְ אֶת ה׳ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְבָרְכוֹ עַל הַטּוֹבָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵרֵעוּ הַמִּצְרִים לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ מִכָּל מָקוֹם אֲנִי מְרוֹמֵם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כֹּל, זֶה שֶׁאָמַר ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ״. ״אֵלִי״ וֶ״אֱלֹהֵי״ הַכֹּל רֶמֶז לְמִדַּת הַדִּין כִּי ״אֵל״ לְשׁוֹן חֹזֶק וָתֹקֶף, וְאַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (שמות לד ו) ״אֵל״ – מִדַּת הָרַחֲמִים, וּרְאָיָתוֹ מִן פָּסוּק (תהלים כב ב) ״אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי״, הָרְאָיָה אֵינָהּ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי הַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים דִּין לְרַחֲמִים, עַל כֵּן בִּקֵּשׁ שֶׁגַּם אֵל לֹא יַעַזְבֶנּוּ, וְעִקַּר הַלָּשׁוֹן הוּא לְשׁוֹן יְכֹלֶת, כְּמוֹ ״וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״ (יחזקאל יז יג). זֶה שֶׁאָמַר ״זֶה אֵלִי״ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הַדִּין, מִכָּל מָקוֹם ״אַנְוֵהוּ״, אֲסַפֵּר נוֹיוֹ וְשִׁבְחוֹ, וְכֵן ״אֱלֹהֵי אָבִי״ שֶׁגַּם לַאֲבוֹתֵינוּ הֵרֵעוּ הַמִּצְרִים, מִכָּל מָקוֹם ״וַאֲרֹמְמֶנְהוּ״ עַל זֶה.
פסוק ב:
וְאִם נַפְשְׁךָ לְיַשֵּׁב זֶה עַל פִּי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַשִׁ״י שֶׁ״אֵלִי״ מִדַּת הָרַחֲמִים, כָּךְ תְּפָרְשׁוֹ: ״זֶה אֵלִי״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז ג) ״צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא, כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא״, רוֹצֶה לוֹמַר: אֵין חִלּוּק אֶצְלִי בֵּין צָרָה וְיָגוֹן לְכוֹס יְשׁוּעוֹת, כִּי בִּשְׁנֵיהֶם שֵׁם ה׳ אֶקְרָא לְבָרְכוֹ עַל שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה. כָּךְ אָמַר: אִם ״זֶה אֵלִי״ וּמִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, אָז ״וְאַנְוֵהוּ״, וְאִם הוּא ״אֱלֹהֵי אָבִי״ וּמִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הַדִּין כְּהוֹרָאַת שֵׁם אֱלֹהִים, אָז ״וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ״, כִּי הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלִי, בֵּין דִּין וּבֵין רַחֲמִים, עַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹדֵד לִי בְּמִדָּה זוֹ לַהֲפֹךְ לִי דִּין לְרַחֲמִים. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אַדְרַבָּה הֵמָּה מְהַפְּכִים מִדַּת רַחֲמִים לְדִין, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה ה׳ שְׁמוֹ״ (שמות טו ג), הֲרֵי שְׁמוֹ ה׳ הַמּוֹרֶה עַל רַחֲמִים פְּשׁוּטִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה עַד רִדְתָּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים״ (שמות יד יט) — הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מִדַּת הַדִּין וְנָסַע לְהַצָּלַת יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב ״וַיַּשְׁקֵף ה׳ אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ״ (שמות יד כד), ה׳ הוּא מִדַּת הָרַחֲמִים וְהִשְׁקִיף עֲלֵיהֶם לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם. וְכָל זֶה לְפִי שֶׁהֵם קוֹרְאִים לָעוֹלָם תִּגָּר עַל ה׳, אֲבָל אֲנִי ״חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה״ (תהלים קא א), בֵּין לְחֶסֶד בֵּין לְמִשְׁפָּט אָשִׁירָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״יְמִינְךָ ה׳ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ ה׳ תִּרְעַץ אוֹיֵב״ (שמות טו ו), פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הַשְּׂמֹאל נַעֲשֵׂית יָמִין, וְהַיְנוּ הִפּוּךְ דִּין לְרַחֲמִים. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ: ״יְמִינְךָ ה׳״ — הַיְנוּ יְמִין ה׳ הַפּוֹעֵל עַל צַד הָרַחֲמִים עִם יִשְׂרָאֵל, כְּבָר הוּא ״נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ״, רוֹצֶה לוֹמַר: כְּבָר הָיְתָה שְׂמָאלִית וּמִדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה הַפּוֹעֶלֶת בְּכֹחַ וָעֹז וְנַעֲשֵׂית יְמָנִית לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לָאֻמּוֹת אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא ״יְמִינְךָ ה׳״ שֶׁהָיְתָה יְמָנִית לָעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי כֵן ״תִּרְעַץ אוֹיֵב״, כִּי נַעֲשֵׂית שְׂמֹאלִית לְפַרְעֹה וְחֵילוֹ.
פסוק ד:
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם. הַדָּבָר צָרִיךְ בֵּאוּר, לָמָּה הִזְכִּיר בְּפַרְעֹה וְחֵילוֹ הַסְּמוּכִים אֵלָיו ״יָרָה בַיָּם״, וּבְמִבְחַר שָׁלִישָׁיו אָמַר ״טֻבְּעוּ בְיַם סוּף״ (שמות טו, ד). וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ, לְפִי שֶׁפַּרְעֹה הִקְדִּים אֶת עַצְמוֹ וְהָלַךְ קֹדֶם לְכָל חֲיָלוֹתָיו, וּלְפִי זֶה כְּשֶׁהָיָה פַּרְעֹה עִם חֵילוֹ הַסְּמוּכִים לְמֶרְכַּבְתּוֹ בְּתוֹךְ הַיָּם מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁאֵין שָׁם קָנֶה וָסוּף, הָיוּ עֲדַיִן עֲבָדָיו וּמִבְחַר שָׁלִישָׁיו סָמוּךְ לִשְׂפַת הַיָּם, מָקוֹם שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים קָנֶה וָסוּף, וְגַם רֶפֶשׁ וָטִיט מָצוּי שָׁם. וְשָׁם טָבְעוּ בְּטִיט הַיָּוֵן הַמָּצוּי בְּמָקוֹם שֶׁהַקָּנִים גְּדֵלִים, כִּי אֵין הַמַּיִם עֲמֻקִּים כָּל כָּךְ שָׁמָּה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה פַּרְעֹה בַּיָּם עַצְמוֹ, וְשָׁם אֵין שַׁיָּךְ לְשׁוֹן טְבִיעָה, כִּי אֵין שָׁם טִיט וָרֶפֶשׁ. וּרְאָיָה לָזֶה מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״רָמָה בַיָּם״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״יָרָה בַיָּם״, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹלִים לָרוּם וְיוֹרְדִין לַתְּהוֹם וְכוּ׳, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן כִּי אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּיִם עֲמֻקִּים, וְשָׁם אֵין מָקוֹם לְקָנֶה וָסוּף כַּנּוֹדָע.
פסוק ט:
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדּוֹף וְגוֹ׳. פַּרְעֹה חָשַׁב לַעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב כג) ״מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב ז) ״אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת, בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד״. כִּי בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהָרוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ לָאָרֶץ, כָּל עוֹד שֶׁמַּגְבִּיהוֹ בְּיוֹתֵר תִּגְדַּל נְפִילָתוֹ, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה הַנּוֹפֵל מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְנוֹפֵל מִמָּקוֹם נָמוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב א) ״הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל״, מֵאִגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא. כְּמָשָׁל בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁמָּרַד בּוֹ אִישׁ מִן הַכְּפָר דַּל וְנִבְזֶה, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הֶעֱשִׁירוֹ וְהִגְדִּילוֹ עַד כִּי גָדַל מְאֹד, וְתָמְהוּ עֲבָדָיו עַל זֶה. וְאַחַר שֶׁעָמַד בְּמַעֲלָתוֹ כַּמָּה שָׁנִים, עָשָׂה בּוֹ נְקָמָה וַהֲרָגוֹ עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְלָקַח אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט, כִּי אָז הָיְתָה הַנְּקָמָה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת יוֹתֵר מֵאִלּוּ הָיָה הוֹרְגוֹ בְּעוֹד שֶׁהָיָה שְׁפַל אֲנָשִׁים וְאֵין לוֹ מַכִּיר.
פסוק ט:
כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה, מַה נְּקָמָה הִיא זוֹ שֶׁאֶתְנַקֵּם מִן הָעֲבָדִים שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים וַיִּדַל יִשְׂרָאֵל מְאֹד, אֶלָּא אַדְרַבָּה אֲחַלֵּק לָהֶם שָׁלָל מִשֶּׁלִּי וּמִשֶּׁל עַמִּי עַל יְדֵי שֶׁיַּשְׁאִילוּם כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב וּשְׂמָלוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג״ אוֹתָם כִּי יָבֹא יוֹמָם, אֲבָל לֹא עַכְשָׁיו מִיָּד, אֶלָּא תְּחִלָּה ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״ מִשֶּׁלִּי. וְכַאֲשֶׁר ״תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי״, שֶׁיְּמַלֵּא נַפְשִׁי אוֹתוֹ כָּל טוּב וְיִהְיֶה שָׁקֵט וְשַׁאֲנָן בְּהֵיכָלוֹ, אָז ״אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת הַנְּקָמָה שֶׁאֶעֱשֶׂה בָּהֶם עַל שֶׁמָּרְדוּ בִּי וְהֵבִיאוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל מִצְרַיִם. וּבְזֶה מְדֻקְדָּק הַלָּשׁוֹן ״תִּמְלָאֵמוֹ תּוֹרִישֵׁמוֹ״ שֶׁקָּאֵי הַכֹּל עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ״י ״תִּמְלָאֵמוֹ״ – יִתְמַלֵּא נַפְשִׁי מֵהֶם, רָחוֹק הוּא מִדִּקְדוּק הַלָּשׁוֹן. וְעַל פִּי דַּרְכֵּנוּ יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו:) ״כָּל הַמֵּצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה רֹאשׁ״, וְהוּא כְּדֵי לְהַגְדִּיל אַחַר כָּךְ מַפַּלְתּוֹ. וּבְדֶרֶךְ זֶה נִרְאֶה לִי גַּם מַה שֶּׁכָּתוּב פַּעַם אַחַת ״יָרָה בַיָּם״ וּפַעַם אַחַת ״רָמָה בַיָּם״, וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ״י שֶׁהָיוּ עוֹלִין תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִין, וְזֶה מַסְכִּים עַל צַד הָרֶמֶז לְכָל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה. וְכֵן מֵבִיא רַשִּׁ״י עָלָיו פָּסוּק ״מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם״ (איוב יב:כג) בְּפָסוּק ״לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן״ (שמות יד:ב), וְזֶה דְּרוּשׁ יָקָר.
פסוק ט:
וּמַה שֶּׁכָּתַב ״אָרִיק חַרְבִּי״, רוֹצֶה לוֹמַר: אַף אִם לֹא יִהְיֶה חֶרֶב בְּיָדִי, מִכָּל מָקוֹם ״תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״, כִּי בְּיָדִי לְבַד בְּלֹא חֶרֶב אוֹרִישֵׁם, כִּי חַלָּשִׁים הֵמָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״תִּמְלָאֵמוֹ״ הוּא ״תּוֹרִישֵׁמוֹ״, פִּיו הִכְשִׁילוֹ לוֹמַר כֵּן, כִּי סוֹפוֹ לְהוֹרִישׁ לָהֶם כָּל רְכוּשׁוֹ בְּבִזַּת הַיָּם, וִימַלֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִשְּׁלָלוֹ.
פסוק יא:
מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִים ה׳. בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין (נו:) דָּרְשׁוּ ״מִי כָמוֹךָ בָּאִלְּמִים״, וּדְרָשׁ זֶה רָחוֹק לְפָרֵשׁ ״בָּאֵלִים״ כְּמוֹ ״בָּאִלְּמִים״ לְהוֹסִיף מ״ם. אָמְנָם נִרְאֶה שֶׁאֵין כַּוָּנָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהוֹסִיף מ״ם, אֶלָּא ״בָּאֵלִים״ הוּא בַּחֲזָקִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י. וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: כִּי כָל הַשּׁוֹמֵעַ עֶלְבּוֹנוֹ וּמִתְאַפֵּק לִהְיוֹת כְּמַחֲרִישׁ וְכוֹבֵשׁ אֶת כַּעֲסוֹ, הֲרֵי הוּא חָזָק וְתַקִּיף, כִּי אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. כָּךְ בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק וְעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלֵּם כִּבְיָכוֹל, זֶהוּ מִצַּד יָד הַחֲזָקָה שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת כַּעֲסוֹ וְשׁוֹתֵק לַמַּכְעִיסִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁתַק לְפַרְעֹה עַל אֲשֶׁר אָמַר ״מִי ה׳״ (שמות ה:ב), וְכֵן שָׁתַק לְטִיטוּס עַל חֵרוּפוֹ וְגִדּוּפוֹ. עַל כֵּן דָּרְשׁוּ ״מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים״ – ״בָּאִלְּמִים״. וּמֹשֶׁה אָמַר זֶה עַל חֵרוּפוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, וּמִמֶּנּוּ הֵבִיאוּ פָּסוּק זֶה לִרְאָיָה עַל טִיטוּס. וּלְעוֹלָם מַשְׁמָעוּת ״בָּאֵלִים״ – בַּחֲזָקִים מַמָּשׁ כָּאָמוּר.
פסוק יא:
וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר בָּאִלְּמִים מַמָּשׁ, נוּכַל לְפָרֵשׁ שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר שֶׁכָּל כָּךְ שִׁבְחוֹ יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָאִלְּמִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר, מִכָּל מָקוֹם קִלּוּסוֹ יִתְבָּרַךְ עוֹלֶה מֵהֶם כְּאִלּוּ אָמְרוּ בְּפֶה מָלֵא ״מִי כָמֹכָה ה׳״, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט ב) ״הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל״ וְגוֹ׳, ״אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם״ וְגוֹ׳. וְאִם כֵּן אֵיךְ הֵם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהַבְּרִיּוֹת רוֹאִים תְּנוּעוֹת הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הֵם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. וְעַל יְדֵי שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת הַשָּׁמַיִם, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם אִלְּמִים וְאֵין בָּהֶם אֹמֶר וּדְבָרִים. לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים״ – בָּאִלְּמִים, אֲפִלּוּ בְּפֶה הָאִלְּמִים גָּדוֹל שִׁבְחֲךָ כְּאִלּוּ אָמְרוּ ״מִי כָמֹכָה ה׳״, וְכָל שֶׁכֵּן בְּפִי הַמְדַבְּרִים.
פסוק יא:
וְאָמַר זֶה גַּם עַל הַמַּיִם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (ה, א) ״יִקָּווּ הַמַּיִם״ – מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְהוֹשִׁיב בָּהּ דָּיוֹרִים אִלְּמִים, וְהֵם מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ. אַחַר כָּךְ הוֹשִׁיב בָּהּ דָּיוֹרִים פִּקְחִים, עָמְדוּ וּמָרְדוּ בַּמֶּלֶךְ כוּ׳. אָמַר הַמֶּלֶךְ: תַּחֲזוֹר הַפָּלָטִין לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. כָּךְ מִתְּחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צג, ד) ״מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה׳״ כוּ׳. וּלְפִי מִדְרָשׁ זֶה נִקְרְאוּ הַמַּיִם אִלְּמִים, וְקִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מֵהֶם, הֵן עַל יְדֵי שֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹן קוֹנָם הֵפֶךְ טִבְעָם, הֵן עַל יְדֵי שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין פְּעֻלּוֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבִקְרִיעַת יַם סוּף, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיוּ הַמַּיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵם אִלְּמִים. עַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה׳״ – אֲפִלּוּ הָאִלְּמִים אוֹמְרִים מִי כָמוֹךָ. וְאָמַר זֶה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ הַמַּיִם הָאִלְּמִים בִּקְרִיעַת יַם סוּף. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״בָּאֵלִם״ חָסֵר מ״ם, כְּדֵי לִדְרוֹשׁ ״בָּאֵלִם״ גַּם כֵּן לְשׁוֹן חֲזָקִים, רֶמֶז לְמַיִם אַדִּירִים, כִּי ״אַדִּירִים״ הַיְינוּ לְשׁוֹן חוֹזֶק, כְּמוֹ ״בָּאֵלִם״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן חוֹזֶק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו, י) ״צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״, וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר. וּמַה שֶּׁנִּדְרַשׁ זֶה עַל טִיטוּס, לְפִי שֶׁעָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל שֶׁל יָם לְהַטְבִּיעוֹ, וְכִדְמַסִּיק שָׁם בַּגְּמָרָא, וּבְהַנָּחָה זוֹ מַשְׁמָעוּת כָּל הַמִּדְרָשִׁים אֶחָד הוּא, לִדְרוֹשׁ ״אֵלִים״ חֲזָקִים וְ״אִלְּמִים״ כְּאֶחָד.
פסוק יא:
דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מְמַעֵט, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״נוֹרָא תְהִלֹּת״ (שמות טו, יא), עַל כֵּן אָמַר ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם״, הַיְינוּ בַּחֲזָקִים הַכּוֹבְשִׁים אֶת עַצְמָם מִלְּסַפֵּר תְּהִלָּתְךָ מִיִּרְאָה פֶּן יְמַעֲטוּ בִּתְהִלָּתְךָ, עַל כֵּן הֵם עוֹשִׂים אֶת עַצְמָם כְּאִלְּמִים. וְאֵצֶל כִּתּוֹת אֵלּוּ ״מִי כָמֹכָה ה׳״, כִּי ״לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה״ (תהלים סה, ב) – הַשְּׁתִיקָה הִיא תְּהִלָּתְךָ. וּלְפִי זֶה נִדְרָשׁ גַּם כֵּן ״בָּאֵלִם״, בַּחֲזָקִים וּבָאִלְּמִים, כִּי עַל יְדֵי שֶׁעוֹשִׂים אֶת עַצְמָם כְּאִלְּמִים, דּוֹמֶה בִּשְׁתִיקָה זוֹ כְּאִלּוּ הֵם אוֹמְרִים ״מִי כָמֹכָה ה׳״. וּמַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים עַצְמָם אִלְּמִים, לְפִי שֶׁאַתָּה ״נוֹרָא תְהִלֹּת״, יְרֵאִים מִלְּהַגִּיד תְּהִלָּתְךָ פֶּן יְמַעֲטוּ, עַל כֵּן הֵם עוֹשִׂים עַצְמָם כְּאִלְּמִים, וּבְחֶזְקַת הַיָּד הֵם כּוֹבְשִׁים פִּיהֶם לָשִׂים יָד לְפֶה. וְגַם זֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
פסוק יב:
נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. יֵשׁ רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא:) כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁוּ בָּהֶם הַמִּצְרִים הָיוּ מְבַקְשִׁים לְהָרְגָם וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְנִבְלָעִים בַּקַּרְקַע, וְאַחַר כָּךְ מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים וּבָאִים לְבֵיתָם עֲדָרִים עֲדָרִים כוּ׳, וְעַל הַיָּם הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה וְאָמְרוּ ״זֶה אֵלִי״ (שמות טו:ב), וְעַל זֶה אָמַר ״עֹשֵׂה פֶלֶא״ (שמות טו:יא), וּמַהוּ הַפֶּלֶא? ״נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ״ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִזְכִּיר בַּפָּסוּק ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה׳״ (שמות טו:יא), וְאַחַר כָּךְ ״נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ״ (שמות טו:יג) כִּי הָלְכוּ לְבֵיתָם עֲדָרִים עֲדָרִים, וְאַחַר כָּךְ ״נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ״ (שמות טו:יג) כִּי הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה וְרָאוּ הַשְּׁכִינָה בִּנְוֵה קָדְשׁוֹ יִתְבָּרַךְ.
פסוק יב:
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר זֶה דֶּרֶךְ שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, לָמָּה אַתָּה ה׳ הֵבֵאתָ אֶת הַמִּצְרִים אֶל הַיָּם סוּף לְהַטְבִּיעָם שָׁמָּה, וְאִלּוּ רָצִיתָ לִנְטוֹת יָדְךָ עֲלֵיהֶם אָז תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ כִּשְׁאוֹל חַיִּים בִּמְקוֹמָם? וְנָתַן תְּשׁוּבָה לַדָּבָר: ״נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ״, כַּאֲשֶׁר יְנַהֵל הָרוֹעֶה אֶת עֶדְרוֹ אֶל מִרְעֶה כַּר נִרְחָב בְּלֹא צַעַר מִלְחָמָה, כִּי בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, עַל כֵּן הֱבִיאָם לְיַם סוּף שֶׁהָיָה קוֹלוֹ הוֹמֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן״, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לְמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע ב, ט) ״וְכִי נָמֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה׳ מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם״. וְאִלּוּ הָיוּ נִבְלָעִים בַּקַּרְקַע בִּמְקוֹמָם, לֹא הָיָה הַקּוֹל נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק, וְלֹא רָגְזוּ וְחָלוּ כָּל מַלְכֵי כְּנַעַן, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת.
פסוק יז:
מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. לְפִי שֶׁהַמִּשְׁכָּן נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ עַל־פִּי ה׳ מֵאֵלָיו, כִּי בְּכָל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן נֶאֱמַר ״וַהֲקֵמוֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר״ (שמות כו:ל), עַל כֵּן נֶאֱמַר ״כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״. וְנָקַט ״יָדֶיךָ״ שְׁתַּיִם בְּמַשְׁמָע, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּיָד אַחַת וְהַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם כוּ׳. וּבְפֶרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת (ה) אָמְרוּ: ״גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה צַדִּיקִים מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, דְּאִילּוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִבְרְאוּ בְּיָד אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח:יג) ׳אַף יָדִי יָסְדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳, וְאִלּוּ בְּמַעֲשֵׂה צַדִּיקִים כְּתִיב ׳מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׳״. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר, כִּי הָעֶלְיוֹנִים מִצַּד מַעֲלָתָן נִבְרְאוּ בְּיַד יָמִין, וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּיַד שְׂמֹאל. אֲבָל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הָאֶמְצָעִי הַמְצָרֵף עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, נִבְרָא בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, כִּי שָׁם מְדוֹר הַשְּׁכִינָה עִם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ (שמות כה:ח). וּמִשָּׁם נִבְרָא גַּם הָאָדָם הָאֶמְצָעִי בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, וְזֶהוּ עִנְיַן הַסֻּלָּם ״מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״ (בראשית כח:יב), וְאֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הוּא הָאֶמְצָעִי כָּאָמוּר. וּמַה שֶּׁקָּרְאוּ הַמִּקְדָּשׁ ״מַעֲשֵׂה צַדִּיקִים״, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״ – הַיְינוּ יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לִשְׁנֵיהֶם חֵלֶק בָּזֶה הַבִּנְיָן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לְמֹשֶׁה תַּבְנִית כָּל הַמִּשְׁכָּן בָּנוּי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כֵּן עָשָׂה הַמְּנוֹרָה״ (במדבר ח:ד) – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂאָהּ, וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן.
פסוק יח:
ה׳ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה. יֵשׁ לְפָרֵשׁ מִלַּת ״כִּי״, לְפִי שֶׁפַּרְעֹה הָיָה חוֹלֵק עַל מַלְכוּת שַׁדַּי וְאָמַר ״מִי ה׳״ (שמות ה:ב), וְאִלּוּ לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁפָטִים בְּפַרְעֹה, אִם כֵּן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁגַּם לְדוֹרוֹת יָקוּמוּ בָּנִים סוֹרְרִים וִיכַחֲשׁוּ מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מֵעַתָּה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּפַרְעֹה מִשְׁפָּט כָּתוּב, שׁוּב לֹא יִהְיֶה שׁוּם חוֹלֵק וּמְעַרְעֵר עַל מַלְכוּת שַׁדַּי יִתְבָּרַךְ, וַה׳ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי יִרְאוּ כָּל הָעוֹלָם כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וְגוֹ׳, וּמֵאָז מוֹרָא יַעֲלֶה עַל רֹאשָׁם לְהַטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.
פסוק כ:
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה וְגוֹ׳. עַכְשָׁיו נַעֲשֵׂית נְבִיאָה, כִּי בְּמַעֲמָד זֶה זָכוּ גַּם הַנָּשִׁים לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, עַד שֶׁאָמְרוּ כֻּלָּם ״זֶה אֵלִי״, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בשלח פרשה ג) ״רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם״ כוּ׳. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַתֵּצֶאןָ כָּל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ״, כִּי הַנְּבוּאָה הִתְחִילָה בְּמִרְיָם וְכָל הַנָּשִׁים יָצְאוּ בְּעִקְבוֹתֶיהָ בְּמַעֲמָד זֶה, כִּי כֻּלָּם זָכוּ לִנְבוּאָה. וּלְפִי שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה כִּי אִם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְהַנָּשִׁים יֵשׁ לָהֶם צַעַר לֵידָה, עַל כֵּן לָקְחָה אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָּל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת, כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.
פסוק כ:
וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״אֲחוֹת אַהֲרֹן״. לְפִי שֶׁהָיְתָה שָׁוָה לוֹ בִּנְבוּאָה, אֲבָל לֹא לְמֹשֶׁה, כִּי כֵן מַשְׁמָע סוֹף פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ בַּפָּסוּק ״לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה״ (במדבר יב ז), כִּי שָׁם הֻשְׁווּ אַהֲרֹן וּמִרְיָם בִּנְבוּאָה, וְכֵן פֵּרֵשׁ מַהֲרִי״א. וּלְשׁוֹן מְחוֹלוֹת הוּא עִנְיַן מְחִילַת עָוֹן, וְכָךְ כָּתַב רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי. וְאוּלַי שֶׁזֶּהוּ שֶׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ בַּפָּסוּק ״וַיַּסַּע מֹשֶׁה״ (שמות טו:כב), שֶׁכָּל מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס וְאוֹמֵר שִׁירָה, בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו, וּמֵהֵיכָן לָמַד לוֹמַר, אִם לֹא מִלְּשׁוֹן מְחוֹלוֹת שֶׁנִּזְכַּר בְּשִׁירַת נָשִׁים אֵלּוּ.
פסוק כ:
וּמַה שֶּׁאָמַר ״וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם״. לָהֶן מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, אֶלָּא לְפִי שֶׁעַל הַיָּם בָּאוּ הַנָּשִׁים לְמַדְרֵגַת הָאֲנָשִׁים בְּהַשָּׂגַת הַנְּבוּאָה, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״לָהֶם״ כִּמְדַבְּרִים לִזְכָרִים, וְכֵן לֶעָתִיד נֶאֱמַר (ירמיה לא כב) ״נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר״.
פסוק כב:
וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: ״וַיַּסַּע״ – הִסִּיעָם בְּעַל כָּרְחָם, לְפִי שֶׁלֹּא רָצוּ לִפְרֹשׁ מִן בִּזַּת הַיָּם, וְהָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא פֶּן רִבּוּי הָעֹשֶׁר יְבִיאֵם לִידֵי חֵטְא, וּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל יוֹכִיחַ, כִּי רֹב זָהָב שֶׁהוּשְׁפַּע לָהֶם הָיָה סִבַּת עֲשִׂיָּתוֹ. עַל כֵּן הִסִּיעָם בְּעַל כָּרְחָם. וְעוֹד חָשַׁב מֹשֶׁה שֶׁרִבּוּי הָעֹשֶׁר יִהְיֶה סִבָּה לְשֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִין לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה וְהָעֹשֶׁר בּוֹרְחִים זֶה מִזֶּה, וְהֵם כְּצָרוֹת זוֹ לָזוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט עא) ״טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ״. עַל כֵּן הִסִּיעָם בְּעַל כָּרְחָם.
פסוק כב:
וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לְפִי שֶׁעָסְקוּ בְּבִזַּת הַיָּם יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וּמֵאָז הָיוּ בִּלְתִּי רְאוּיִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם, עַל כֵּן נֶעֱנְשׁוּ בְּמַה שֶּׁלֹּא מָצְאוּ מַיִם. וְזֶהוּ דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (פב) ״דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ שֶׁהָלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם״ כוּ׳. וּבְלִי סָפֵק שֶׁלֹּא כִּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁחֶסְרוֹן מַיִם זֶה הַיְנוּ הַתּוֹרָה, דְּאִם כֵּן מַה יַּעֲשׂוּ בְּהַשְׁלָכַת עֵץ אֶל הַמַּיִם, אֶלָּא שֶׁרָצוּ לוֹמַר לְפִי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בַּבִּזָּה וְלֹא מִהֲרוּ לָלֶכֶת אֶל הַמִּדְבָּר מְקוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל כֵּן נֶעֶנְשׁוּ שֶׁלֹּא מָצְאוּ סְתָם מַיִם. כִּי כְּבָר אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״ (שמות ג, יב), דְּהַיְנוּ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְהֵם הָיוּ עֲסוּקִים בְּבִזַּת הַיָּם וְלֹא אָמְרוּ ״נֵלְכָה וְנָרוּצָה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה״, עַל כֵּן נֶעֱנְשׁוּ בְּחֶסְרוֹן הַמַּיִם כְּמוֹ בִּרְפִידִים, שֶׁעַל שֶׁרִפּוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה, עַל כֵּן נֶאֱמַר גַּם שָׁם ״וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם״ (שמות יז, א).
פסוק כג:
וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְגוֹ׳. הִקְרָה ה׳ לִפְנֵיהֶם עִנְיַן מֵי מָרָה לַחֲזוֹר וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם נִסָּיוֹן, אִם יִהְיוּ רְאוּיִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. כִּי כְּבָר נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בשלח (ויסע) פרשה א) בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיּוֹרֵהוּ ה׳ עֵץ״: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה זַיִת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה עֲרָבָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַרְדּוּפְנֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אָמַר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה הֶרְאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג יח) ״עֵץ חַיִּים הִיא״. וּבֵאוּר הָעִנְיָן, שֶׁהַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ מָרָה וְנִקְרֵאת ״תּוּשִׁיָּה״ שֶׁמַּתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ: ״לָמָּה נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לְזַיִת? מָה זַּיִת זֶה תְּחִלָּתוֹ מַר וְסוֹפוֹ מָתוֹק, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵן״. וְהַמִּצְווֹת גַּם כֵּן לָאו לֵיהָנוֹת נִתְּנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״׳וְתַגֵּד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִין״. כִּי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ חֳלִי הַגּוּף, כִּי כְּמוֹ שֶׁרֹב חֳלָיֵי הַגּוּף דַּרְכָּם לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי לְקִיחַת עֲשָׂבִים מָרִים, וְאִם אֵין הַחוֹלֶה מַאֲמִין אֶל הָרוֹפֵא יְמָאֵן לְקַבְּלָם, כָּךְ בָּחֳלֳיֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ חוֹלִים עַל יְדֵי קְנִיַּת אֱמוּנוֹת רָעוֹת שֶׁקָּנוּ בְּמִצְרַיִם, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרַפְּאוֹתָם עַל יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְזַיִת, כִּי רֵאשִׁיתָהּ מָרָה כַּזַּיִת. וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן וְאוּלַי יְהַרְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם לֵאמֹר: ״אֵיךְ יִתָּכֵן לְרַפְּאוֹת דָּבָר מַר בְּדָבָר מַר?״ עַל כֵּן הֱבִיאָם ה׳ לִידֵי נִסָּיוֹן, וְהִקְרָה לִפְנֵיהֶם עִנְיַן מֵי מָרָה שֶׁנִּמְתְּקוּ בְּדָבָר מַר. וּבָזֶה ״נִסָּה אוֹתָם הָאֱלֹהִים״, אִם יַאֲמִינוּ שֶׁבְּכֹחַ אֱלֹהִי עָשָׂה מֹשֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, אָז יַאֲמִינוּ גַּם כֵּן שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה יוּמְתַּק מְרִירוּת הַנֶּפֶשׁ. וְאִם יֹאמְרוּ שֶׁבְּכֹחַ אֵיזֶה לַחַשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא יִהְיוּ רְאוּיִין לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. לָכָךְ נֶאֱמַר ״וַיּוֹרֵהוּ ה׳ עֵץ״, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיַּרְאֵהוּ״, אֶלָּא ״וַיּוֹרֵהוּ״ הַיְינוּ שֶׁלִּמְּדוֹ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ד ד) ״וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה״. וְצִוָּה לוֹ לָקַחַת עֵץ לִהְיוֹת דּוּגְמָא וּמָשָׁל אֶל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת ״עֵץ חַיִּים״. וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁהָיָה זַיִת, אָתֵי שַׁפִּיר לְמָשָׁל עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ מָרָה, כְּזַיִת זֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ מַר וְסוֹפוֹ מָתוֹק. וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ״, וְנִסָּיוֹן זֶה הוּא אִם יִהְיוּ רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
פסוק כג:
וְכַאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל כִּי בְּכֹחַ אֱלֹהִי עָשָה מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַהוּא, עַל כֵּן מָסַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁם מִקְצָת מִצְווֹת: שַׁבָּת, וּפָרָה אֲדֻמָּה, וְדִינִין, וְכִבּוּד אָב וָאֵם. כִּי מִצְווֹת אֵלּוּ יֵשׁ לָהֶם יַחַס עִם זֶה הַמַּעֲשֶׂה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ בְּנֵס זֶה יַאֲמִינוּ גַּם בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם אֲשֶׁר הַשַּׁבָּת מוֹרָה עָלָיו, כִּי נֵס זֶה קָרוֹב לִמְצִיאַת יֵשׁ מֵאַיִן, כִּי מְתִיקוּת מַיִם זֶה נִתְהַוָּה מִן לֹא דָּבָר, כִּי הָעֵץ אֲשֶׁר הֻשְׁלַךְ שָׁמָּה הָיָה גַּם כֵּן מַר, וְאִם כֵּן לֹא נִמְתְּקוּ הַמַּיִם כִּי אִם בִּדְבַר ה׳. וְכִבּוּד אָב וָאֵם יֵשׁ לוֹ דִּמְיוֹן עִם הַשַּׁבָּת, כִּי לֹא לְחִנָּם נִסְמְכוּ שְׁנֵי מִצְווֹת אֵלּוּ בְּדִבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְאַחֲרוֹנוֹת, וּבְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים (ויקרא יט ג) ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת שֶׁשְּׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ, עַל כֵּן צִוָּה עַל כִּבּוּד שְׁלָשְׁתָּן יַחַד. כִּי כִּבּוּד הַשַּׁבָּת הוּא כִּבּוּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשַּׁבָּת מוֹפֵת עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה, נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוּתָף הַשְּׁלִישִׁי הַנּוֹפֵחַ בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, כִּי לְדַעַת מַאֲמִינֵי הַקַּדְמוּת אֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק בִּיצִירַת הָאָדָם. וְזֶה סוֹד נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁיֵּשׁ לְשׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וּרְאָיָה לַדָּבָר שֶׁנִּצְטַוּוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָרָה, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בְּדִבְּרוֹת אַחֲרוֹנוֹת בְּשַׁבָּת וּבְכִבּוּד אָב וָאֵם ״כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נו:) ״כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ״ בְּמָרָה. וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ שֶׁסּוֹף תֵּבוֹת שֶׁל אַרְבַּע תֵּבוֹת אֵלּוּ עוֹלִין כְּמִסְפַּר ״מָרָה״, כִּי שָׁם נִצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם. וְהַפָּרָה וְהַדִּינִין רְמוּזִים בְּמַה שֶּׁכָּתוּב ״חֹק וּמִשְׁפָּט״, דְּהַיְנוּ חֻקַּת הַפָּרָה וּמִשְׁפָּטִים וְדִינִין, וְרֶמֶז לַדָּבָר ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר״ (שמות כא א), סוֹף תֵּבוֹת ״מָרָה״. וּ״פָרָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם״, רֶמֶז לִקַּח מ״ם מִן ״פָּרָה״, אָז יִשָּׁאֵר ״מָרָה״. וְאַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁנִּכְתָּב ״מוּם״ בְּוָי״ו, כִּי דּוֹמֶה לָזֶה כָּתַב רַבִּי יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח (בראשית לב טו) ״עִזִּים מָאתַיִם״ וְגוֹ׳, סוֹף תֵּבוֹת שֶׁל כֻּלָּם מ״ם, לְפִי שֶׁשָּׁלַח לוֹ בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהַקְרָבָה.
פסוק כג:
וְטַעַם לְמִצְוָה זוֹ, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּרְאוּ שֶׁדָּבָר מַר יִתְרַפֵּא בְּדָבָר מַר כְּמוֹתוֹ, לֹא יְהַרְהֲרוּ אַחַר מִצְוָה זוֹ, שֶׁהַפָּרָה מְטַמְּאָה הַטְּהוֹרִים וּמְטַהֶרֶת הַטְּמֵאִים. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרִ״י בַּעַל הַטּוּרִים. וְטַעַם לְמִצְוָה זוֹ עַכְשָׁו, כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנַת הַחִדּוּשׁ יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה אִם אֵין דִּין לְמַטָּה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית עַל מַה שֶׁאָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית כוּ׳, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִסְטִים אַתֶּם, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה, עַיֵּן שָׁם.
פסוק כו:
וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ וְגוֹ׳ כָּל הַמַּחֲלָה וְגוֹ׳. כְּשֵׁם שֶׁעֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁבְּיָדִי לְרַפֵּא דָּבָר מַר בְּדָבָר מַר כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מֵעַתָּה תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳ וְלַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת נִרְאִים בִּתְחִלָּתָם קָשִׁים וּמָרִים, מִכָּל מָקוֹם סוֹפָם מְתוּקִים, כִּי הֵם מַרְפֵּא לָעֶצֶם וְרִפְאוּת לְשָׁרֶךָ, וְהֵם מַצִּילִין אוֹתְךָ מִן כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, הֵן חֳלִי הַגּוּפוֹת הֵן חֳלִי הַנְּפָשׁוֹת מֵעִנְיַן קִשּׁוּי עָרְפָּם. וְאִם אֵין אַתָּה מַרְגִּישׁ בִּסְגֻלַּת הַתּוֹרָה שֶׁתִּהְיֶה לְךָ לִתְרוּפָה עַל זֶה הָאֹפֶן, הִנֵּה אֲנִי ה׳ רֹפְאֶיךָ, וְרַק הָרוֹפֵא לְבַד צָרִיךְ לֵדַע סְגֻלַּת שֶׁל הַדְּבָרִים הַמְרַפְּאִים, אֲבָל הַנִּרְפָּא אֵינוֹ צָרִיךְ לֵידַע זֶה, רַק יַאֲמִין אֶל הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן.
פסוק כו:
דָּבָר אַחֵר, שֶׁאָמַר: לָמָּה אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי מַחֲלָה? לְפִי שֶׁאֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, וְכָל רוֹפֵא דַּרְכּוֹ לְהַזְהִיר אֶת אוֹהֲבָיו שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת נַפְשָׁם מִן הַדְּבָרִים הַמְסַבְּבִים הַחֳלָאִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהִתְעַסֵּק אַחַר כָּךְ בִּרְפוּאָתָם. כָּךְ אֲנִי מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל בִּדְבָרִים הַשּׁוֹמְרִים הַבְּרִיאוּת, שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי מַחֲלָה, לְפִי שֶׁאֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ.